פרק 31- ברבי

150 14 2
                                    

"מיס מונטגומרי, הניתוח לשינוי צבע עיניים הוא ניתוח מאוד מסוכן, הוא עלול לפגוע ברשתית ובראייה שלך לטווח הארוך." המנתח הפלסטי הסביר להלן. הלן ישבה על הכיסא מולו ושילבה את ידיה.
"כן, אבל התוצאות מובטחות, נכון?" היא שאלה באדישות.
"כן, אני יכול להבטיח לך שיהיו לך עיניים כחולות, אבל הפגיעה בראייה שלך היא לא על אחריותנו." הרופא השיב.
"בסדר." היא אמרה.
"תקבע לי את הניתוח לשבוע הבא." היא הוסיפה. הרופא היסס לרגע.
"אם את אומרת.." הוא כתב משהו במחשב שלו, הלן הביאה לו את כרטיס האשראי שלה, הוא העביר אותו במכונה שליד המחשב וככה סתם, נעלמו להם שלושת אלפים דולר, שהלן עבדה משמרות כפולות במספרה בישבילם. והיא אפילו לא מצמצה בעיניה החומות שיעלמו עוד שבוע, רק לקחה את כרטיס האשראי שלה בחזרה והכניסה אותו לארנק.
"והיום אנחנו עושים את הרגיל, נכון?" היא אמרה.
"כן, שפתיים, והמסת שומן בקור." הרופא השיב. הלן הנהנה. היא קמה ממקומה והלכה לשכב על המיטה בקצה חדר המרפאה, מסתכלת על הרופא מכין את המזרק כדי למלא את מה שנשאר ממנה בחומצה הילאורונית.

להיות ברבי זה עסק יקר.

----------
לאריסה יצאה מחדר השירותים אחרי התקרית המוזרה עם הלן, והלכה לכיוון המטבח כדי לשתות מים, למרבה הפתעתה, המטבח היה מלוכלך לגמרי. היו שקיות של חטיפים חצי פתוחות בכל עבר, ושלוש צלחות מלוכלכות בכיור. מוזר, היא אמרה לעצמה. ונזכרה שהמנקה של אמה ניקתה את כל הבלגן שהשאירו האורחים בסוף הערב. כנראה אלה לי החליטה להתפרע. או הלן? לא, אין סיכוי שזו הלן. האישה הזו שותה שייק עם סלרי וג'ינג'ר להנאתה. אני די בטוחה שהיא לא נגעה בשום חטיף מאז שהיתה ילדה. לאריסה זרקה את חלק מהעטיפות שהיו מפוזרות לפח. לעזאזל. מי צורך כזו כמות גדולה של תפוצ'יפס? אני בקושי מסוגלת לסיים שקית אחת. היא חשבה לעצמה. אחרי שסיימה לזרוק הכל, היא מילתה לעצמה כוס מים ונשענה על הדלפק על יד הכיור. לרגע היא התחרטה על ההחלטה לוותר על הכדורים שלה, הם לפחות קצת צמצמו את הסיוטים ועזרו לה לישון. לאישה כמו לאריסה היה לוקח לפחות שעה- שעתיים להירדם, ובמקרה הטוב היא קמה רק פעם אחת באמצע הלילה. אני לא זוכרת את הפעם האחרונה שלא התעוררתי בסביבות שתיים שלוש. היא חשבה לעצמה.
אה, רגע, היה את הפעם ההיא, עם פליק-
לא.
אנחנו לא מדברים על זה.

Infinity ∞Where stories live. Discover now