האגרוף הראשון של דאקס על גופה של לאריסה היה כנראה הכואב ביותר, זה היה תשע בערב. לאריסה שוב התווכחה איתו על הכמות שהוא שותה, היא עמדה בפיג'מה הקצרה שלה והביטה בו בזלזול, בידו היה בקבוק וודקה חצי גמור.
"דאקס, אתה חייב לעשות עם זה משהו. אתה לא יכול להמשיך ככה-"
"מי את שתגידי לי מה לעשות?!" הוא הרים את קולה.
"אל תצעק עליי!" היא הרימה את קולה בחזרה, מרגישה את המחנק בגרונה.
"אכפת לי ממך, וזה כואב לי לראות אותך ככה!"
"אם היה אכפת לך ממני לא היית הולכת עם חברות שלך כל הזמן בערב, לאריסה! את בטח מתחילה עם כל מיני גברים בפאב שאת לבושה כמו שרמוטה." הוא צחק לעצמו והתקרב אליה, לוקח עוד שלוק מהוודקה. דמעה סוררת נפלה מעיניה של לאריסה. לפני כמה ימים בידיוק הוא רק אמר לה כמה שהיא יפה וכמה שהוא אוהב אותה, איך המילים המתוקות האלו הפכו למילים חדות כסכין?
"דאקס, בבקשה." היא נגעה בלחיו והסתכלה בעיניו. מנסה לחפש את הטוב הזה שראתה בו רק לפני כמה ימים. אבל במקום זה הסתכל עליה שיכור עם מבט מזלזל על פניו.
"אז תוכיחי לי שאת אוהבת אותי, לאריסה." מצב רוחו השתנה בשניה, הוא נגע בקצה החולצה של לאריסה ושם את ידו על מתניה, צמרמורת עברה בגופה.
"לא, לא שאתה ככה." היא ניגבה את דמעותיה, הוא הידק את אחיזתו.
"תעזוב אותי, דאקס!" הוא ניסה להוריד את חולצתה ולנשק אותה בכוח, לאריסה הצליחה להדוף אותו אך הוא תפס מהר בידה ונתן לה אגרוף. נשימתה נעתקה מהעוצמה של המהלומה על גופה והיא השתתקה.
"את תעשי מה שאני אומר לך!" הוא קירב אותה אליו שוב, לאריסה הסתכלה עליו במבט מבועת.
"דאקס, די. בבקשה! זה לא אתה, זה לא אתה-" היא מלמלה בבכי. מצמידה את ידה לחזה שלה, על הצלע הימנית. מסרבת להאמין שמי שגרם לה לכאב שכזה הוא הבן אדם שהיא כל-כך אוהבת.
בקבוק הוודקה נפל מידו, מבטו התחלף מרצחני לדואג שהביט באהובתו שבכתה מכאב.
"א-אני מצטער, לא.. לאריסה! אני מצטער..." הוא קירב אותה לחיבוק, היא קפאה במקומה והצמידה את פניה לחזהו. הוא משך אותה לנשיקה וניגב את דמעותיה.
"אני אפסיק, אני מבטיח." הוא הסתכל עליה במבטו הטוב והמוכר, והיא האמינה לכל מילה שלו, כרגיל.
----
קרני השמש שחדרו לביתה של לאריסה העירו אותה, היא לקחה את הטלפון הנייד שהיה על השולחן שלה והביטה בשעה. שתים עשרה בצהריים. מה לאזעזל? ישנתי כזה הרבה? היא שמה את הטלפון בכיס המכנס שלה והסתכלה סביב. פליקס נעלם כלא היה. היא כנראה נרדמה אתמול בערב. היא לקחה את המדחום שהיה מונח על הספה ושמה אותו בפיה, אחרי כמה שניות הוא צפצף, 37. החום ירד. היא הרגישה גם הרבה יותר טוב מאתמול. למזלה זה היה היום שבת, אז היא לא הייתה צריכה לקחת חופש מהעבודה. היא קמה מהספה והלכה לכיוון המקרר, פתק קטן שהיה מוצמד עליו תפס את עיניה.
YOU ARE READING
Infinity ∞
Romanceאחרי שלוש שנים בזוגיות מתעללת, לאריסה קינגסלי נאלצת לברוח מהעיר שבה גדלה ולהתחיל את חייה בעיר חדשה. כדי להשאיר את הצלקות והעבר הכואב מאחור, לאריסה חיה את חייה בצורה הכי שקטה שאפשר. ונשבעת לעצמה שלעולם לא תיתן לאף אחד להתקרב אליה שוב. פליקס, נצר למש...
