"אתה?!" לאריסה כמעט צעקה. הבלונדיניות עקמו את פרצופן שהסתכלו עליה.
"אז.. לאריסה?" פליקס אמר.
"איך אתה-" לאריסה נבהלה שהוא יודע את שמה, ואז נזכרה בתג השם שהיה על סינרה ונאנחה לעצמה.
"טוב, זה שם לא שכיח." הוא הוסיף.
"אני לא רוצה שיזכרו אותי."
"אתה יודע מה עוד קשה לשכוח? מישהי כמוני." אמרה אחת הבלונדיניות. פליקס חייך אליה. "אני בטוח." הוא קרץ ונגע בשמלתה הורודה קצת מעל לאגן שלה, הוא קירב אותה אליו ונשק לצווארה.
דושבאג. לאריסה מלמלה לעצמה בחלחלה ותהתה למה לאזעזל היא עדיין עומדת שם. היא הסתובבה ועמדה ללכת עד ששמעה את קולו של פליקס.
"לא כל-כך מהר." הוא אמר, קם ממקומו והלך לכיוונה של לאריסה. משאיר את הבלונדיניות לבד בשולחן.
"מה עכשיו? יש לך עוד סיפורים להמציא לי?"
"עוד לא בדקת את הצלקת החדשה שלך?"
"אני די בטוחה שהיא לא קיימת."
"היא לא כזאת נוראית." פליקס אמר.
"מה רע בסימן האינסוף? את עד כדי כך שונאת מתמטיקה?" הוא הוסיף.
"זה לא מתמטיקה שאני שונאת." היא חייכה אליו חיוך מזויף והפנתה אליו את גבה.
"בטוחה?" הוא הופיע מולה לפתע. בכזו מהירות שהיא חשבה שהוא השתגר. מה לכל הרוחות? היא נבהלה והלכה אחורנית.
"אתה חייב להפסיק עם זה." היא אמרה.
הוא צחקק. "למה, את מרגישה מאוימת?" הוא התקרב. עיניו הכחולות הסתכלו ישר לעיניה החומות. דבר כזה היה יכול לשגע בנות כמו הבלונדיניות. אבל לאריסה נשארה אדישה.
"לא. זה סתם מעצבן." היא מלמלה. הוא צחק שוב. קצת מופתע שהיא נשארה עד כדי כך אדישה.
"חבל שאת תקועה איתי. בכל זאת, זה מחובתי לשמור עלייך." הוא אמר. הפעם זה היה תורה של לאריסה לצחוק. "לשמור עליי?"
"אמרתי לך, הנשמות שלנו קשורות זה בזה."
"מה אתה אמור להיות? המלאך השומר שלי?" היא צחקה בזלזול.
"דבר ראשון. אני לא מלאך. אני אל. מלאך זה רמה אחת מתחת."
"מה שתגיד." היא גלגלה את עיניה.
"אני לא צריכה שאף אחד יגן עליי."
" וגם אם כן.."
"באת מאוחר מידי." קולה נשבר מעט, והיא הלכה בחזרה למטבח. מותירה את פליקס עם הבנות הבלונדיניות ומבט מבולבל.
YOU ARE READING
Infinity ∞
Romanceאחרי שלוש שנים בזוגיות מתעללת, לאריסה קינגסלי נאלצת לברוח מהעיר שבה גדלה ולהתחיל את חייה בעיר חדשה. כדי להשאיר את הצלקות והעבר הכואב מאחור, לאריסה חיה את חייה בצורה הכי שקטה שאפשר. ונשבעת לעצמה שלעולם לא תיתן לאף אחד להתקרב אליה שוב. פליקס, נצר למש...
