פרק 26- הזדמנויות שניות

158 13 0
                                    

שלאריסה התעוררה פליקס כבר לא היה שם, היא היתה לבדה בחדר עם מיטה קצת מבולגנת וקרן שמש שחודרת מהחלון. היא הושיטה את ידה ולקחה את הטלפון שהיה על השידה בצד מיטתה, השעה הייתה שמונה בבוקר. לצערה, היא הייתה צריכה ללכת לעבודה היום.
היא הביטה בצד הימני של מיטתה, איפה שפליקס היה אתמול בלילה. המצעים היו עוד קצת מבולגנים וניכר היה לראות שמישהו היה שם. היא תהתה לרגע האם הוא באמת נשאר שם עד הבוקר. והניחה שהוא כנראה הלך שעה אחרי שנרדמה, במקרה הטוב. אירועי אתמול עדיין הדהדו בראשה. ג'ני. אלוהים ישמור. מה היא עושה כאן, מה היא רוצה ממני? לא, זה לא קשור אליי. כנראה שיש לה מכרים מווסטהיל. זה לא שבאמת חשבתי אי פעם שאצליח
לברוח.
למרות כל זאת, תחושת נינוחות בלתי מוסברת הציפה את גופה לרגע, בעודה ממשיכה להסתכל על הצד הימני. הוא באמת ישמור עליי.
פליקס היה הרבה דברים- הוא היה שחצן, מתנשא מעט, ציני אולי קצת יותר מידי- אבל הוא לא היה שקרן. היא שכנעה את עצמה. למרות שהיא הצליחה לסמוך עליו, הוא הוכיח את עצמו שהוא מסוגל לשבור את המגבלות שלה- הוא היחיד שמסוגל להחזיק אותה בצורה כזו ולגרום לה באמת להרגע, הוא הראשון שראה את התקפי החרדה שלה ואת הפאניקה שבראשה בלי לברוח, בלי להזדעזע. אולי היה בזה משהו על טבעי, כי אחרי הכל- נראה שהוא באמת לא מכאן. למרות זאת, עדיין היה בה שבב קטן של ספק. כי כולם בלתי צפויים.

ושמחשבה זו גרמה לה סוף סוף הייתה מוכנה לשחרר את המבט שלה מהצד הימני, ולקום לשגרת הבוקר הרגילה שלה.

------
שהיא יצאה מביתה עברה בגופה צמרמורת קלה, לרגע היא הרגישה כיאלו צופים בה. זה כיאלו הודיעו לה שמסתובב רוצח בעיר , מחכה לקורבן הבא שלו. אבל דבר אחד היה שונה מלאריסה לבין כל שאר הקורבנות- היה לה משהו להישען עליו.
היא הלכה לחניה של ביתה ולמרבה הפתעתה היא מצאה את המכונית שלה שם. היא נזכרה שהשאירה אותה במועדון ונמלטה משם עם פליקס. לחלון של המכונית היה מוצמד פתק קטן:

יש לך מזל שאני יכול להשתגר.
-פליקס

היא חייכה לעצמה לרגע, תלשה את הפתק ושמה אותו בתא הכפפות באוטו.

----
השלג שלאריסה ציפתה לו החל לרדת מוקדם מהצפוי, התושבים של ווסטהיל הביטו בשמים שמהם נחתו פתיתי שלג רכים, בידיוק שלאריסה יצאה ממכוניתה והלכה לכיוון מקום עבודתה. זה היה החורף השני שלה בווסטהיל, ומשהו בשלג עדיין גרם לה להיות מוקסמת.
המסעדה לא הייתה עמוסה באותו היום, אנשים היו עסוקים בהכנות לחג המולד ולחגים האחרים. מה שהזכיר ללאריסה שזה גם הנר הראשון של חנוכה. אפילו פיטר לקח חופשה קצרה מהכלום שהוא עושה במסעדה. מותיר את שלושת העובדים שלו. מה שונה?

Infinity ∞Where stories live. Discover now