Infinity ∞

פרק 6- חוקים

כן כן אני יודעת שבתכלס זה שנים עשר ואחד עשר (שם המספר וכל זה) אבל בגלל שזה מתורגם מאנגלית (Eleven & Twelve) והכוונה היא לא למספר עצמו, אז הרשתי לעצמי :)

---------

"לא ייאמן שאתה עדיין פה." פליקס שמע קול מאחוריו. הוא עמד במרפסת של ביתו ועישן סיגריה, זה היה כבר לילה והוא לא יכל להפסיק להרהר במילותיה של לאריסה. באת מאוחר מידי.

"מה את רוצה, אחת עשרה?" הוא גלגל את עיניו.

"אל תקרא לי בשם המזעזע הזה מחוץ לאינפיניטי. קוראים לי פה אלת'יה, פליקס." אלת'יה (Althea) אמרה. והתקרבה לכיוון פליקס. אלת'יה הייתה בחורה גבוהה ומרשימה, עם שיער שחור גלי ואודם אדום בולט שאפשר לראות ממרחקים. היא לבשה שמלה אדומה צמודה ושרשרת זהב נוצצת.

"לא התגעגעת לאחותך?" היא הוסיפה והצביעה על עצמה.

"זה לא אישי. את יודעת כמה אני שונא את אינפיניטי." הוא אמר. אלת'יה נאנחה.

היה ביניהם שקט לרגע.

"אתה באמת חושב שתמצא אותה?"

"אני יודע שכן."

"אתה כל כך תמים לפעמים, אח קטן." היא נאנחה.

"וגם אם תמצא אותה, מה כבר תוכל לעשות? אתה חושב שתוכל לתקן שנים של סבל רק בגלל שנזכרת לעשות את העבודה שלך? אתה לא עד כדי כך מטומטם." אלת'יה נשענה על גדר המרפסת.

"וחוץ מזה, מה אתה חושב שיקרה אם אבא יגלה?"

"שיגלה." פליקס אמר באדישות.

"אני לא מפחד ממנו יותר." הוא הוסיף.

אלת'יה הביטה בו לרגע. ונחרדה שעיניה נחתו על זרועו הימנית.

"הסימן שלך!" היא צעקה.

"פליקס, מה לעזאזל עשית?!" עיניה נפתחו בתדהמה. בעודה מסתכלת על סימן האינסוף שעל זרועו, שהיה אמור להיות שחור ובולט, כמו הקעקועים של בני האדם. אך במקום זאת, הוא נראה כמו צלקת, והשתלב בצורה מושלמת עם עורו של פליקס.

פליקס לא השיב. ולקח עוד נשיפה מהסיגריה שלו.

"שתים עשרה!" היא צעקה. מנסה למשוך את תשומת ליבו.

"אל תזכירי את השם הזה." הוא תקף.

"מה עשית?" היא חזרה על עצמה.

"זה לא עניינך."

"אלוהים. אתה באמת רוצה שאבא יהרוג אותך." היא אמרה בתקיפות.

"הדבר האחרון שאכפת לי ממנו זה אבא. אמרתי לך, אני לא מפחד ממנו."

"אני לא מבינה אותך, פליקס. אתה מבלה את הזמן שלך במקום העלוב הזה כדי למצוא איזו צללית מטומטמת, ואז אתה מוותר על הכל בשביל.. בשביל מה?!" היא הרימה את קולה.