~1~

834 50 4
                                    




🔴••🚦••🔴




ג'יסאנג עמד לאחר, לא רק זה שהוא עבר רק ביום הקודם לדירה החדשה שלו בסאול היו לא עוד דברים לסדר ולארגן בדירה, לבדוק את בתיבת דואר החדשה, לנקות.

הוא ישן על הרצפה באותו לילה, כלומר המזרון שלו היה על הריצפה ולא היה לו זמן לסדר את המיטה אז הוא היה צריך לישון עליו על הריצפה, למזלו ולמזל גבו, המזרון עבה.

הדירה הייתה בנויה משלושה חדרים בסך הכל, המטבח, השירותים והסלון בו הייתה המיטה. דירת סטודיו רגילה.

רצפה מפרקט, חלון גדול, מדפים, שולחן, בסך הכל קטן וקומפקטי לנער בגילו. הוא בן 19.

בעל הבניין פגש אותו בערב בו הגיע והסביר לו על איפה כל הדברים ועם הוא צריך משהו שייגש לכניסה שם הוא מסתובב מדי פעם.

בכניסה לדירה הייתה אפשרות לסיסמא, טביעת אצבע או מפתח. ג'יסאנג לא סמך על הטכנולוגיה במובן הזה ולכן השתמש במפתח. האם הוא חשב על פורצים? כל הזמן! הוא מפחד מכל דבר שמגיע לדברים האלה סונגמין קרא לא פרנואידי, אבל מה לעשות שהוא כזה.

הנער רץ במורד הרחוב שלו לכיוון תחנת האוטובוס שהייתה בצד השני של הכביש המהיר, על יד כל מעבר חצייה הייתה האפשרות ללחוץ על כפתור כדי לגרום לרמזור להתחלף יותר מהר כדי שהולכי הרגל יוכלו לחצות כי זה היה כביש שאם לא לוחצים על הכפתור אפשר לחכות שעות כשמכוניות לא מפסיקות לעבור.

כשבא ללחוץ על הכפתור ידו נתקעה ביד נוספת, הוא הרים את מבטו אל הבן אדם שלחץ על הכפתור לפני שהספיק.

להפתעתו האיש לא היה נראה יותר גדול ממנו ואפילו בגילו. היה לו שיער שחור חלק, חולצה שחורה קצרה וטרנינג אפורים, מסביב לצווארו ישבו אוזניות לבנות, תיק גב שחור וטלפון בידו.

ג'יסאנג נרתע מהמגע המהיר והסמיק קלות ממבוכה. לנער היו עיניים גדולות וכשהבחין שהוא בוהה הסית את מבטו והסתכל על רגליו.

הרמזור השתנה והוא עבר את הכביש מהר מנסה להתעלם משחור השיער, הוא הסתכל אחורה לכיוון הרציפה וכשראה את נעלי הספורט הלבנות של הנער הוא חזר להסתכל קדימה. הוא דחף את משקפיו לראש גשר אפו.

כשהגיע לצד השני הוא פנה לתחנת האוטובוס וחיכה שם עד שהגיע מחזיק את עצמו לא להסתכל אחורה למקרה ויפגוש את עיניו של שחור השיער. הוא אפילו לא היה בטוח שהלכו לאותו כיוון.

׳טעות קטנה של היום הראשון׳ הוא אמר לעצמו כשעלה על האוטובוס והתיישב על יד חלון כדי להסתכל על הדרך בכיוון הכביש.




🔴••🚦••🔴




Next to the Traffic Light | Minsung (HEB)Where stories live. Discover now