שד מהגיהנום

7

ישבתי בשולחן מנקר בפסטה שלי, אין תאבון.. 'לאוכל' הקול הקטן בראש שלי אמר לי 'למה לעזעזל זה כל מה שאני חושב עליו מאז שהוא הגיע?!, לא שכאילו לא חשבתי על זה הרבה עוד כודם אבל בזמן האוכל? ברצינות?' אמא שלי נראתה מודאגת "אתה בסדר אותלו אתה לא מרגיש טוב?" מניחה יד על המצח שלי כדי לבדוק את החום שלי "אני בסדר אמא סתם אין לי תיאבון" הזזתי את היד שלה, למרות חוסר התיאבון שלי הכרחתי את עצמי לדחוף כמה חתיכות פסטה לפי, הרגשתי זוג ידיים מחליקות על הירכיים שלי הסתכלתי מתחת לשולחן וכמעת נחנקתי מהפסטה 'דאנטה?!' הוא היה בצורה האנושית שלו פותח לאט את רוכסן המכנסיים שלי עם חיוך זדוני 'לא כאן!' ניסתי להסתתר מאחורי מפת השולחן מה שרק קירב אותי אליו, דאנטה הוציא את העיבר העומד שלי מהמכנסיים ונתן בו מבט רעב עיניי הענבר שלו מנקבות את הנשמה שלי, מוציא לשון חמה מעביר אותך לאורך עיברי, החנקתי גניחה חלושה 'לעזעזל איתך..' מתפתל בכיסא שלי למגע הלשון שלו 'פאק זה מדהים אבל למה עכשיו?!' שמעתי את הצחוק של דאנטה בראשי 'למה לא עכשיו? זה יותר מרגש שאמא שלך יושבת מולך בזמן שהזין היפה שלך בפה שלי, במקום שבוא הוא אמור להיות' הנחתי יד על פי 'אסור לי להשמיע קול' פקדתי על עצמי להתאפק, מכניס את כל עיברי לפיו מלקק אותו כמו סוכריה "פאק.." מלמלתי בשקט לא יכול להתאפק עוד הפה שלו כל כך חם.., הלשון שלו עוטפת את הזין שלי בחמימות מתוקה  מכניס את כולו לפיו משגע אותי עם השפתיים הבשרניות שלו, אמא שלי הסתכלה עלי 'אני חייב להיראות רגיל' חזרתי לנסות לאכול אבל לא הצלחתי הפה שלו.. זה מדהים מידי.. אמא שלי קמה ופינתה את הכלים מהשולחן "אני יוצאת ואחזור בעוד שעה תתקשר עם תצתרך משהו" לא הספקתי להגיד כלום לפני שיצאה מהבית וסגרה את הדלת, "לעזעזל איתך דאנטה.. אתה משגע אותי.." גנחתי הסתכלתי לעיניי הענבר שלו  מהפנטות כמו תמיד הוא עלה וירד עם השפתיים שלו לעורך הזין שלי משחרר ממני קולות שלא ידעתי שקיימים "ד..דאנטה!" גמגמתי "אני עומד לגמור!" החרזתי והתחלתי להניע את הירכיים שלי מחזיק בראשו גונח בקול "פ..פאק!" גמרתי לו בפה מתנשם, הוא קם ממתחת לשולחן טיפות זרע זולגות מזווית פיו, תפסתי את הטיפות הקטנות האלה באצבע והכנסתי לפיו מחייך הוא תפס את היד שלי ממשיך למצוץ את האצבע שלי גורם לי להסמיק, משחרר את היד שלי גורם לי שוב להרגיש קטן "שוב חולם עלי מלאך קטן?" חייך חיוך חוסף שיניים וצחק, התעוררתי מייד "זה היה רק חלום רק חלום.." חזרתי על המילים בקול 'למה הוא לא משחרר ממני..?' התיישבתי במיטה "אולי כי אתה לא רוצה שאני ישחרר אותך" הקול שלו הופיע לי בראש "לא אני די בטוח שאני רוצה שתעזוב אותי ותפסיק לגרום לי לחלום עליך את החלומות האלה" נאנחתי ביאוש והקול הקטן בראש שלי צעק 'שקר!' התעלמתי ממנו והסתכלתי בשעון 'חמש בבוקר, טוב לפחות יש לי יותר זמן להתקלח' קמתי מהמיטה עדיין מטושטש מהחלום מגיע למקלחת ומוריד את החולצה עוצר מול המראה מסתכל על סימן הנשיכה שדנטה השאיר לי "לעזעזל איתו.." נגעתי בעדינות בסימן ונרתעתי מהמגע של עצמי זה הרגיש.. שונה..  'טוב הוא שד בכאל זאת ברור שגם הנשיכות שלו יהיו מוזרות וירגישו כאילו הן מחסות אותי ערפל של אופוריה וברור  שזה לא יעלם כל כך מהר ואני יצתרך לבלות את השעות הקרובות בלנסות להסתיר את זה ואוו תודה לך דאנטה!' נכנסתי מתחת לזרם המים החמים שהרגיש כמו ממיס את כל הדאגות שלי "נהנת לחלום עלי?" הסתובבתי מבוהל והוא עמד שם שעון על הקיר בצורה האנושית שלו אבל לבוש רק ב..בוקסר..? 'ואוו הוא נראה טוב!' הקול בראש שלי צעק "אולי תפסיק להתגנב ככה לחלומות שלי ו..טוב גם למקלחות שלי?!" משכתי את הווילון כדי להסתיר את פלג גופי התחתון "אוקיי בוא אני יבהיר לך משהו, אני לא מתגנב לחלומות שלך אתה פשות מפחד מלרצות אותי אז זה רודף אותך בחלומות, וכן אני מתגנב למקלחות שלך אני פשות אוהב לדמיין איך אני קורע את התחת הבתול שלך" צחק בקול מהפנט הסמקתי מהמחשבה על זה  "טוב זה תשובה למשהו אחד שהטריד אותי עכשיו לשני, למה אתה בבוקסר?!"  "כי אני לא יכול להצטרף אלייך לבוש" אמר בעודו פושט את הבוקסר מגופו לא משאיר עוד מקום לדימיון, נכנס   מתחת לזרם המים מאחורי מזיז קפוצות שיער קטנות מעורפי נשימותב הרכות מעבירות בי צמרמורת, לפני ששמתי לב הוא נעץ את שיניו בעורפי  "לעזעזל!" נבהלתי וגנחתי 'למה הוא מוצא את כל הנקודות הרגישות שלי כל כך מהר..?' חשבתי לעצמי לא עוצר אותו מלהשאיר לי עוד סימן על העור נהנה ממגע הלשון החמה שלו על העורף שלי גונח בשקט "דאנטה.." גנחתי את שמו בשקט לא יכול להתנגד לתחושה הסמקתי מעט "יעזור עם אני אצעק שיש סוטה במקלחת.."