שד מהגיהנום

37

מצליף שוב הפעם "18 דאדי!" פלטתי הוא היה שקט לרגע "אז.. אתה בקטע כזה הא?" מגחך מעט מצליף שוב ושוב. שתקתי הפעם לא סופר "קדימה.. תקרא לי דאדי" פקד בקול שקט, הנהנתי "20 דאדי.." מלמלתי מובך מעט. "חזק יותר" הצליף שוב "21 דאדי!" קאתי בקול מתנשף. דנטה מחייך מרוצה "כל הכבוד מלאך קטן" לחש מנשק אותי בעדינות ממסז את התחת הכואב שלי ביד רכה "תודה." שתקתי לרגע "דאדי.." הוספתי בלחש "כמובן בייבי בוי." מנשק אותי שוב בעדינות רבה, גורם לי לשכוח איך לנשום. "בבקשה.. תזיין אותי.." התחננתי צמא למגע שלו, חייב אותו בתוכי מרים את ישבני כלפי מלא נותן לו גישה קלה, רק שיחדור אלי אני חייב אותו עכשיו. הוא חייך מפסקים את הלחיים עם אצבעותיו "אם אתה מתחנן.." חודר אלי בכוח ואכזריות "דאדי!" גנחתי קובר את פני בכרית נושך את שפתי התחתונה בכאב, דמעות מציפות את עיניי, נותן לי להתרגל כמה רגעים לתחושה החדשה של הזין שלו עמוק בתוכי התנשמתי בשקט "ת..תתחיל לזוז.." לחשתי בגניחה. הוא הנהן מתחיל לזוז לאט פולט גניחה חייתית.

"דנטה.." גנחתי את שמו, פני קבורים בכרית בית החולים. כל העולם סביבנו נעלם ולא היינו יותר בבית החולים, היינו בעולם משל עצמנו, רק אני והוא והעונג שמציף אותנו.

גנחתי שוב ושוב את שמו, לא אכפת לי מי ישמע אני רוצה אותו, אני רוצה לגנוח את שמו בקול "דנטה.. פאק דנטה.." גנחתי כמעט בוכה מאושר באותם הרגעים. "קדימה מלאך קטן על תפסיק לקרוא בשמי.." זז במהירות. מצליף בי שוב מוציא ממני עוד גניחה חלושה "ד..דנטה.." מלמלתי בקושי מסוגל לדבר מרוב עונג שעטף כל חלק מגופי.

"מלאך שלי" לחש באוזני בקול מהפנט. מחזיק בגרוני עם כף ידו שעוטפת אותו כמעט לגמריי מפעיל מעט לחץ בחנק עדין שמשגע אותי "חזק יותר.. בבקשה.." התחננתי בקול שקט "בבקשה.. מה?" מלטף באגודלו את עורק הצוואר שלי "בבקשה דאדי!" קראתי בקול. הוא מחייך מרוצה מפעיל יותר לחץ על קנה הנשימה שלי חונק אותי ונמצא בשליטה מלאה עלי "ילד טוב מלאך קטן שלי" לחש גורם לי לגמר בגניחות חלושות, החומר הלבן מכסה את כל בטני "דאנטה! פאק דאנטה" גנחתי באורגזמה מפוצצת חושים.