שד מהגיהנום

83

ליסה נכנסה לבית בלי לדפוק "אותלווו!" הוצאתי את ראשי מהמטבח "הי" ליסה נכנסה למטבח מבט מבולבל על פניה "מה אתה עושה לפסטה המסכנה הזו?" שאלה מצביע על הפסטה הכושלת שניסתי להכין "אממ מנסה לבשל?" מציע בתור תירוץ למרות שזה שקר, אני רוצה להכין פסטה כמו של דנטה כדי להרגיש כאילו הוא כאן שוב.. "שוב פעם דנטה?" שאלה מיואשת "אולי" אמרתי קולי מסגיר שהיא תפסה אותי על חם "אוי אותלו" היא מחזיקה בידיי "אתה צריך להתגבר עליו", "אני מנסה! אבל זה עוד כואב.." בטא הנהנה מחבקת אותי "אנחנו כל כך לא עוברים את מבכן בכלר" היא רמרה ביאוש מסויים, צחקתי "רוצה נמצא לך בסטי חדשה שכן תעברי איתה את המבכן?" הצעתי בצחוק "נה, כל הבנות בבית ספר מעצבנות, חוץ מזה, כיף איתך רוב הזמן" פורעת את שיערי בחיבה גורמת לי לחייך "אוקיי פייר" שתקתי לרגע "אז מה עושים עם הפסטה?", "מצילים אותה לפני שתרצח אותה לגמריי" אומרת "נראה לי שזה אבוד" צחקתי "אוקיי, רוצה עוגיות במקום? הג׳אנק הכי מנחם שיש", "זה לא גלידה?" מנידה בראשה לשלילה "עוגיות" קבע עובדה בחיוך, צחקתי "אוקיי אוקיי, עוגיות" הוצאתי את המצרכים מהמקרר דוחף הצידה את הפסטה הכושלת שלי ופעם ראשונה מאז שדנטה נפרד ממני, הרגשתי בסדר, כמעת שמח אפילו, אני עדיין מתגעגע אליו ורוצה אותו חזרה, אובייסלי אבל.. לא הרגשתי שאני עומד לבכות עליו. ליסה חיבקה אותי במהירות מתחילה להכין את העוגיות במיומנות "היבי שוב שכנעה אותך להכין לה עוגיות חמאה שאת טובה כל כך?" שאלתי וחיוך על פני "אתה יודע שכן" צחקתי "היא גדלה מהר מידיי" ליסה מהנהנת "מה שנכון נכון" היא שתקה לרגע ואז השפה עלי מעט קמח "אווו רוח!" התפוצצתי מצחוק התחלתי לרדוף אחריה במטבח "אני אתפוס אותך!" רטסונה מסתכלת עלינו מהצד מבט מיואש על פניה "רטסונה מיואשת מאיתנו" צחקתי, ליסה צחקה מחבקת אותה "אווו רטסוני על תתיאשי!" היא יללה וברחה ממנה "זה רק מחמיר את המצב" צחקתי "אופס?, לא נורא, היא תשרוד" חייכתי מלטף לה את הראש, רטסונה מגרגרת ומתמסרת למגעי "את ילדה טובה" לחשתי לה מגרד לה מתחת לסנטר "אתה ממש אוהב אותה" מציינת בייסקלי עובדה, הנהנתי קלות "היא חתולה! אני אוהב חתולים!!", "אני יודעת! וזה מקסים!" צחקתי דחפתי אותי בכתפי בהקנטה "את בסטי", "אני מדהימה!" קבע עובדה מעיפה את שיערה הארוך בפני "היית חייבת?" הרמתי גבה "או פאק יאס" צחקתי כמעט נופל לרצפה "את תהרגי אותי מצחוק בסוף!", "לא למות אתה, אתה חשוב לי מידיי" שתקתי לרגע "יתאים לי להאריך שיער?" שאלתי מושך קבוצת שיער מול פני מנסה לבכון אותה.