שד מהגיהנום

52

      TW!!! הפרק הבא מכיל תזכור של טראומה מינית ופגיעה עצמית, עם אתם מרגישים לא בנוח אתם מוזמנים לדלג, תהנו!

יצרתי חתך ועוד חתך מרגיש את  הכאב הנפשי מתחלף בפיזי. הדם  מטפטף ומחתים את רצפת האמבטיה בארגמן.

אחרי שבוע שלם,  חזרתי לנשום בפעם הראשונה הזכרונות מרפים ממני למספר שניות של חופש. אני מתגעגע לדנטה… הוא עדיין נעלם, מה עם קרה לו משהו? חבשתי את הירך המדממת שלי וכתבתי לדנטה עוד הודעה שלא התקבלה. "הוא לא יענה" אשה אמרה בעודה יושבת על השייש "גאד! מה את עושה פה?!" ממהר להסתיר את פלג גופי התחתון שכבר הספיק להיות מכוסה חתכים וצלקות. "דנטה יודע שאתה פוגע בעצמך?" היא שאלה ושמץ דאגה בקולה הנדתי בראשי לשלילה "על תספרי לו בבקשה.." אשה נאנחה פורשת את כנפיה "הוא יגלה בשלב כלשהו" לא האמנתי  לה. "הוא לא כאן כדי לגלות.." מלמלתי מאוכזב מעט "אתה   בן 17, אותלו  כל החיים לפניך תעשה משהו חוץ מלחכות שדנטה יחזור!" התכווצתי מעט במקומי  מקולה הרועם "אשה.. אני לא יכול בלעדיו" דמעות  עמדו בעיניי בזמן שכאב לופט את ליבי באחיזת מוות. היא נראתה מיואשת, עיניה אפורות כשמי סערה. "אני יראה מה אני יכולה לעשות.. תפסיק לפגוע בעצמך, ותספר למישהו על המסיבה זה לא יועיל להישאר עם זה לבד"  היא אמרה בעודה עפה מהחלון. היא צודקת.. אני צריך לספר על זה.. אבל מי יאמין לי? אני בן מי יאמין לי שעברתי אונס? זה בכלל נחשב אונס? לא.. לא אמרתי לא.. או ניסתי להתנגד. מי יאמין לי שבחורה פגעה בי?! זה מילה שלה נגד שלי..  דמעות שקטות זולגות על לחיי ואני קרסתי על הרצפה מצטנף לתוך עצמי. אני שהכל יעצור! לדקה שניה אחת.  "אני צריך אותך דנטה.." מלמלתי בזמן שכאב עוטף את גופי. דנטה נכנס למקלחת עור הברונזה שלו זוהר באור השמש "דנטה!" קפצתי עליו דמעות ממשיכו לזלוג מעיניי, אושר  ואופוריה עילאית הציפה את גופי ברגע   שהוא נכנס.