שד מהגיהנום

30

שהתעוררתי התיישבתי לאט והסתכלתי סביב, דנטה כבר לא היה שם, אבל הג'קט שלו כן, עוטף אותי כמו שמיכה רכה בריח מדורות ועצי אורן, מחבק את הג'קט מריח אותו לאט מתענג על התחושה של בית שהוא נותן לי. 

לגב כף ידי מחוברת אינפוזיה עם עירוי דם, כנראה הוא צדש שזה מסוכן לי עם הגעתי לכאן.. חשבתי לעצמי בשקט. אמא  ישנה על כיסא ליד המיטה שלי,, אני לא יעיר אותה, גם ככה היה לה יום ארוך בגללי. בדקתי את ההודעות בטלפון שלי בתקווה שתהיה שם הודעה מדנטה,  נאנחתי בשקט  שום הודעה מדנטה.., אני צריך להקשיב לו  פעם הבאה הא? הזין שלי התחיל להתקשות מעט מהמחשבה על דנטה שותה מהדם שלי, מכסה  את פלג  גופי התחתון מסמיק מעט "זה לא  זמן טוב עכשיו.." מלמלתי לעצמי בשקט. דנטה נכנס  לחדר כוס קפה בידו "מה לא זמן טוב    מלאך קטן?" נבהלתי מעט "ש-שום דבר!, גמגמתי מובך. "באמת?" מרים גבה לא נראה מאמין "שוב פעם חשבת עלי..?" לוחש מתיישב לידי על המיטה "לא.." שיקרתי מהופנט אליו, אז   למה הזין היפה הזה שלך עומד עכשיו?" שואל לוחש באוזני 

קיבלתי את ברכי לחזאי מסמייק,  "אוו זה כל כך חמוד שאתה מובך ככה"  לוחש מנשק בעדינות את הנקודה הרגישה מאחורי אוזני, נאנחתי בשקט התחושה הנעימה עטפה אותי, כל חלק בגופי, אני מכור אליו.. חשבתי לעצמי  מתמסר לנשיקות הקטנות שהוא מפזר על הצוואר שלי מתפלל שהרגע הזה לא יגמר לעולם, מתנשם למגע שפתיו על עורי "דנטה.." גנחתי את שמו לאוזנו מניח את ידי על מותנ מושך אותו קרוב אלי לא יכול לקבל מספיק ממנו. אמא התחילה להתעורר. ממהר להרחיק ממני את דנטה מסמיק קלות. הוא נראה מרוצה מעצמו מושך אותי על חזהו מכרבל אותי קרוב, היא פקחה עיניים ממצמצת ללרגע מבולבלת ואז חייכה "אני שמחה  כל כך שאתה בסדר" לקחה  נשימה עמוקה דמעות של אושר בעיניה. מהנהן "כן אני  בסדר" מחייך  חיוך קל עדיין עייף מכל היום הזה. פעם ראשונה מרגיש את ההשפעה של אובדן הדם היום, סחרחורות ובחילה הציפו אותי, משעין את כף ידי על מצחי נושם נשימות עמוקות רועדות. "אתה בסדר?  לקרוא לרופא?" היא ממהרת   לקום מהכיסא שלה ולוודא שאני  בסדר