שד מהגיהנום

81

התקרבתי אל אשה תופס בידה גורר אותה לצד המועדון "מה אתה עושה  דנטה?" שאלה צוחק "הכל כדי לשכוח" השבתי מצמיד אותה לקיר, מנשק אותה בכוח, עיניה נוצצות בענבר לוהט מתהפכת מצמידה אותי לקיר "עכשיו אתה תיקח אותי למלון, ואני אזיין אותך כמו שבחיים לא חווית", הנהנתי "אני אזיין אותך עד שלא תוכלי ללכת" הבטחתי מרים  ומנשק אותה בכוח "חסר לך שלא" לחשה לבין שפתיי,  מיהרתי לעוף חזרה למלון, היא פשטה במהירות את החולצה שלי מעליי, עיניה פראיות חייתיות "רד על הברכיים slot" פקדה מחזיקה בפניי באגרסיביות, הקשבתי לה, פניו של אותלו מופיעות במוחי משתקות אותי, נאנחתי "אני לא יכול.."   מלמלתי מובס "על מה אתה מדבר?" שאלה "אני לא יכול לשכב איתך שוב, זה יהיה טעות" אמרתי קולי תקיף "פחדן" צחקה "אני לא פחדן אשה!" עיני זוהרות אמטיסט "נכון.. אתה רק הורג את עצמך בהדרגה" נאנחתי כובש את פני בידיי בתבוסה "אני לא שולט בזה..", היא גלגלה עיניים "לא אמורה להיות לך היכולת להתאהב", "אני יודע, אשה, אני יודע.." היא נאנחה התיישבה לידי "אתה יודע, זה יכאב פחות עם הזמן" שיקרה מניחה בידי כוס שתיה חריפה כלשהי, "את שקרנית גרוע" פורעת את שיערי "טוב יש כישורים שנעלמים בזמן שאתה תקוע באותו החדר במשך אלפי שנים" צחקתי מעט "אוקיי פייר" איכשהו מצליחה לעודד אותי מעט ומשיכה ממוחי את אותלו, גם אם לכמה רגעים "תודה שאת חברה טובה.." לחשתי לחשכה "בטח, למרות שזה לא מגיע לך" היא חבטה בראשי עם ידה "כן.. זה פייר" צחקקתי, היא חייכה "רואה שהכל יהיה בסדר?", "האמת אני חושב שזה האלכוהול", היא שתקה לרגע "כן האמת זה יותר הגיוני", "אני מתגעגע אליו.." לחשתי לחשכה נשכב על המיטה "אני יודעת" לחשה חזרה.