שד מהגיהנום

58

TW!! הפרק הבא מכיל איזכור של טראומה מינית, וטראומה מאלימות במשפחה, עם אתם מרגישים לא בנוח אתם מוזמנים לדלג על הפרק, תהנו!

ישבתי על המיטה, אני מותש.. הפציצו אותי בכדורים ב24 שעות כדורים שאמורים לעזור לי לחזור לעצמי, אני לא יודע אני מרגיש דוחה, ודנטה, הוא לא באמת היה שם. דמעות זלגו על לחיי מגעגועים למגעו וריחו המשכר, אני צריך אותו. הם לכחו את הג׳קט שלו ואת הבגדים שלי, כל דבר שהופך אותי לעצמי, וכל דבר שמזכיר לי אותו.. בכיתי בכי חרישי בכאב נפשי גדול, אני לא רוצה להיות קיים יותר.. חשבתי לעצמי לא יודע כבר מה אמיתי ומה הזיה. מה עם.. מה עם הוא לא אמיתי? מה עם הכל היה שקר ורק הזיתי את האושר שהיה לי איתו?, "פאק פאק פאק!" קראתי בתסכול. אימי נכנסה לחדר מחבקת אותי "אני יודעת שזה קשה" היא אמרה בקול עדין "מה עם הוא לא אמיתי?!" שאלתי בפאניקה מפחד שהכל היה שקר "הוא אמיתי אני מבטיחה לך שהוא אמיתי" מזיזה קבוצה שיער ממצחי ברכות , חיוך קל על פניה. חיוך עצוב ומודאג.. "אני לא יכול בלעדיו!" היא נאנחה "אתה חייב ללמוד לחיות בלי דנטה, הוא לא יהיה שם לנצח" בכיתי בשקט "אני אוהב אותו.." מלמלתי מתחפר בחיבוק שלה "אני יודעת ילד שלי.." מסרקת את שיערי באצבעותיה. מנגבת את הדמעות מלחיי ברכות "אמא.." מלמלתי לא מאמין שאני עומד להוציא את המילים האלה מפי. היא הסתכלה עלי במבט שואל "אמא... אנסו אותי.." מלמלתי, הבכי שלי התחזק מלחשוב על מה שקרה בתור אונס, זה כואב לזכור, אני שונא לזכור. היא כיסתה את פיה בידיה שוק ודמעות בעיניה "אוי ילד שלי.." היא חיבקה אותי בוכה. "אני מצטער אמא.." בכיתי כבר לא מנסה להסתיר את הסימנים שהיא השאירה לי. אמא שלי התרחקה ממני בוכנת את הסימנים שמינטי השאירה לי, "על תבקש סליחה, אני שמחה שסיפרת לי" היא שתקה לרגע "אתה רוצה ללכת למשטרה?" היא שאלה בעדינות. הנדתי בראש לשלילה "לא יאמינו לי! מי יאמין לי? אני בן.. ויש לי מאניה דיפרסיה.." היא הנהנה "אני מבינה, אבל בכל מקרה, עם תרצה, אני אהיה איתך בכל שלב של הדרך" מצמידה את המצח שלה לשלי בחיבה מנחמת, הנהנתי קלות "תודה.." היא מחצה אותי בחיבוק "הכל יהיה בסדר" היא לחשה.

ישנתי מכורבל בחיבוק של אמא שלי, מתנחם בתחושה המוכרת, לא כמו דנטה, כמו אמא אווזה עם נוצות רכות. מנחם ומוכר כמו בלילות שאבא שלי היה מתעצבן והיא היתה מטפלת בכוויות שלי ושרה לי בשקט שיר ערש ישן. התכווצתי בתוך עצמי מותש ומובס אחרי היום הזה, מרגיש רע כל כך לגבי כל דבר שקיים. אני פשוט רוצה שהכל יעצור. אפילו לשניה אחת.