שד מהגיהנום

76

הלכנו במסדרון, מחזיקים ידיים, אני כמהה למגעו כמו מים במדבר "תמצאו חדר!, גייז דוחים.." ממלמל את החלק האחרון עצרתי במקום "דנטה.. לא" התעלמתי מאותלו שמנסה להרגיע אותי 

"מה אמרת?" שאלתי נותן לו את האופציה להתחרט על מה שאמר "אמרתי, גייז דוחים" עיני ברקו באמטיסט, אף אחד לא מדבר ככה כל המלאך שלי! נתתי אגרוף ללסת שלו כמכת מפיל אותו לרצפה "דנטה לא! תשחרר אותו!" אותלו ניסה לשחרר אותו מהאחיזה של ידי על גרונו בחניקה אימטנית, הוא בעט בעביר מנסה להשתחרר שורט באמות ידי, "זה מספיק! לוקה! למשרד מנהל עכשיו!" שחררתי ממנו, הוא נופל לרצפה משתנק,  הלכתי משם למשרד מנהל משאיר מאחורי את אותלו שמיהר לבדוק העם התלמיד בסדר מסיבה שלא ידועה לי. 

קיבלתי השעיה, נו טוב, היה גרוע בהרבה, אשה קפצה מולי בהפתעה "תראו מי מבריז, דנטה" היא חייכה "אין לי מצב רוח לבולשיט שלך אשה'' מלמלתי עצבני "אווו מישהו פה עצבני" היא התגרתה במזל שלה "מה את רוצה?", "כלום" היא שתקה לרגע "אולי אני צריכה עזרה בלהשיג דם" הסתכלתי עליה מבולבל "ממתי את צריכה ממני עזרה בדברים כאלו?" זה מוזר, בדרך כלל אשה מעוד עצמאית בקשר לדברים האלה "אחרי כל השנים האלה אני טיפה חלודה, אז אולי תעזור לי? נתחלק בדם" נאנחתי "אוקיי, נלך לבנק הדם, לא על אדם חיי" היא הנהנה, עיניה בגוון כחול קפוא כמו שני קרחונים, היא ממש צריכה את הדם הזה. "עכשיו בוא נלך לפני שאני יאבד את זה" הרמתי אותה על גבי מתחיל לעוף לבית החולים הקרוב היא חלשה מדי כדי לעוף אפילו, "כמה זמן את בלי דם?" היא חשבה לרגע "אממ שבועיים..? בערך, הולי הייתה צריכה לנסוע, והיא אנמית מסתבר", "אז את במצב לא טוב" סיכמתי והיא הנהנה קלות "בבקשה תמהר". 

התיישבנו על גג  בית החולים ובתוך ציידנית מספר מנות דם, אשה לגמה מהשקית דם שלה במהירות ובפרעות, רעב חייתי בעיניה "כח, אתה לא יכול לחיות רק על הדם של הבן אנוש" לקחתי שקית עירוי וקרעתי אותה בשיניי נותן לדם המתוק לנזול כל לשוני, מעביר בי גלים של אופוריה עילאית נאנחתי מתענג על כל טיפה, "אנחנו לא בנויים להיות מונוגמיים אתה יודע" הנהנתי "אני מודע לזה..", "זה הורג אותנו לאט, תראה אותך, אתה נחלשת" נעצתי בה מבט רושף "על תסתכל עלי ככה, אתה יודע שאני צודקת, דנטה", "אנחנו לא הולכים לדבר על זה" קבעתי, היא הניחה את ידיה על חזהי נמרחת עם גופה על גופי "כבר לא כיף איתך" הורדתי את ידיה ממני "אשה, אני מונוגמי" היא גילגלה עיניים באי שביעות רצון "מונוגמיה זה בולשיט", "דברי בשם עצמך, אני שמח" היא הסתובבה אלי "אתה האינקובוס היחידי שאני מכירה שאשקרה שמח להיות מחוייב לאדם אחד" צחקקתי "ואת הסוקובוס היחידה שניסתה לפוצץ את הוותיקן כי היה לה משעמם" היא חייכה חוספת ניבים "אתה תזכור לי את זה לנצח הא?" הנהנתי "או חד משמעית" צחקתי "אז, איך החופש שלך עד עכשיו?" היא משכה בכתפיים "די בסדר, למרות שיש דבר אחד שעדיין לא הספקתי" הסתכלתי עליה במבט שואל, סקרן לדעת מה זה "אורגיה, גאד אני מתגעגעת לאורגיות" גיחכתי "לא השתנת אפילו טיפה", היא חייכה מרוצה מעצמה "אולי זה דבר טוב?" היא התקרבה אלי "מעולם לא אמרתי שלא" מתקרבת עוד טיפה, שפתינו כמעט נוגעות זו בזו "הרבה זמן עבר.." היא לוחשת קרוב לשפתי, הבל פיה חם וריח דם נודף ממנה, הנהנתי "את צריכה ללכת למועדון ולהשיג לך זין לשם שינוי" היא חזרה למציאות מסתכלת עלי ממצמצת "פאק אתה צודק, נו טוב, אתה בא איתי?" שאלה קמה מקצה הגג, הנהנתי "כמו פעם?" שאלתי בחיוך "כמו פעם" קבע גם היא.