שד מהגיהנום

102

"אני מתשחרר!" החרזתי אחרי שלושה ימים "ואז יהיה לשנינו מקום באותה המיטה, מיטות של בתי חולים נוראיות" הוא מתלונן  "אתה פשוט מתלונן כי אני עושה לך טיזינג מהרגע שהצלחתי לזוז" צחקקתי "אתה יודע שאסור לך להתאמץ בשבוע הקרוב נכון?" הנהנתי "אבל יש עוד דברים אחרים שאפשר לעשות" נשכתי את שפתי התחתונה בהתגרות "אתה משגע אותי מלאך קטן.." לוחש לאוזני "אולי זו המטרה שלי בכלל" התיישבתי בכיסא הגלגלים שבית החולים התעקש שאני ישב בו עד הכניסה, הוא הניח את ידו על גרומי בחניקה קלה "אתה תשלם על זה.." חייכתי "איך בדיוק?, תראה לי", "לא היום" הוא לחש נושק ללחי "לא כיף איתך" הוא הכל לגלגל את הכיסא לעבר היציאה "אתה יודע לנהוג נכון?" דנטה נעצר באחת "שחושבים על זה.. לא", "זה נורא מפתיע שיש משהו שאתה לא יודע לעשות" הוצאתי את הטלפון מכיסי וביקשתי שאמא שלי תבוא לאסוף אותנו, היא היתה כאן כל יום במשך השבוע אבל הייתה חייבת לחזור לדאוג לרטסונה בזמן שליסה נסעה לבקר את המשפחה שלה באריזונה, "על תהיה מופתע כל כך, אני רק חצי מלאך, זאת אומרת שאני רק חצי מושלם" צחקתי "אתה אידיוט, אבל מקסים, אתה אידיוט מקסים" חייכתי אליו  "אוו אתה חושב שאני מקסיםם" אמר בהתגרות "וואו אני חייב להפסיק להחמיא לך אתה נהיה מעצבן מיד אחרי זה" הוא צוחק מחבק אותי סביב כתפי "אני אוהב אותך" לחש באוזני בקול מתוק "גם אני אותך דנטה.." לחשתי חזרה, הוא חייך מוחץ אותי בחיבוק "אתה רוצה שאמא שלי תראה אותנו ככה?" הרמתי גבה מרים אליו מבט, הוא כל כך גבוה שאני צריך לעמוד על קצות האצבעות כדי לנשק אותו, אבל זה רק אחד הדברים שאני אוהב בו כל כך "מה רע באיך שאנחנו ככה?" שאל לא מבין "אני מרוח עליך ובגובה כמעט מושלם למציצה" הוא התפוצץ מצחוק כמעט נופל לרצפה "אני רציני! ואז היא שוב תדבר איתי על סקס בטוח! שזה שיחה מביכה שאני מעדיף להימנע כל עוד אני חיי", "אבל אתה כל כך סקוושי וחביק!" צחקתי "אז תתכופף לגובה שלי!" הוא שתק לרגע "אני לא חושב שזה פיזית אפשרי.." הנחתי את היד על התפרים שלי צוחק "אז לעמוד?" שאלתי מסדיר את הנשימה שלי "לא." פוקד בנוקשות "אבל אנחנו כבר מחוץ לבית חולים! והרבה זמן לא הלכתי, פיזית" הוא הסתכל עלי מבולבל "יש עוד דרכים ללכת שלא ידעתי עליהן?" שרל בכנות מדהימה, הסתכלתי עליו מיואש טיפה  "אתה כזה הימבו לפעמים.." תפחתי על זרועו "ובשאר הזמן?" חשבתי על זה לרגע "בשאר הזמן אתה חכם ומצחיק, אבל יש לך יציאות של הימבו" הוא מרים את סנטרי כלפי מלא קרוב עד כדי נשיקה "תיזהר במה שאתה מבקש, אני עוד אראה לך צד שמעולם לא חלמת עליו.." נשימתי כבדה, אני רוצה אותו.. לא.. אני צריך אותו. משכתי אותו קרוב צמא למגע שפתיו חייב אותו עכשיו! לא היכפת לי מי מסתכל! ברגע ששפתינו נגעו צפירכ נשמע לעברנו ואמא שלי הוציאה את הראש מהחלון "הי זוג יונים תיכנסו לאוטו ותמשיכו את מה שלא עשיתם בתוך האוטו!" צעק מבעד לחלון, גוון אדום מכסה את לחיי "אמא!" היא צחקה יוצאת מצד הנהג מחבקת אותי "שלום ילד שלי, איך אתה מרגיש?" דנטה עומד צוחק לידי "היה טוב יותר עם לא היית נהנית כל כך לגרום לי להסמיק", "אבל אתה כל כך חמוד שאתה אדום!" אמא שלי ודנטה אמרו באותו הזמן, "אני לא!" קבעתי מעוצבן עובר לאט לאוטו "כן.. תמשיך להכחיש מלאך קטן" הוא נשק ללחי מתיישב לידי "מעצבן.." מלמלתי משלב ידיים על חזהי, הוא צחקק "אתה כועס עלי בייבי?" לחש באוזני בקול שרק אני ישמע, מעביר בי צמרמורת נעימות בכל גופי "לא.." השפלתי את מבטי מובך, הוא חייך "מתרגש..?" שואל בלחישה, הנדתי בראשי לשלילה "ממה?" שאלתי בקול שקט "מכמה שאני קרוב אליך.. ואיך שהיד שלי מחליקה על הירך שלך כל כך קרוב אל.." הוא לא סיים את המשפט לפני שסתמי את פיו בכף ידי "לא ליד אמא שלי" נשימתי כבדה מהתרגשות, לא מזיז את ידו מהירך שלי נהנה מהמגע שלו, הוא מזיז את ידי מפיו "אבל לא חושב שזה הופך את הכל ליותר.. מרגש…?" שאל בלחישה, משכחתי את הגקט שלי כדימה משתדל להסתיר את הזקפה שגדלה במכנסיי מהעולם, אני חייב להגיע הביתה.. אני חייב אותו..