שד מהגיהנום

88

צחקתי "מלאך?" הוא הנהן "יש בך גם משהו טהור", "זה לא אפשרי אני אינקובוס אני לא יכול להיות טהור" הוא מושך בכתפיו "חשבת שאתה לא יכול להיות מאוהב, אבל הנה אנחנו כאן" הוא הניח את ידו על לוח הלב שלי הנחתי את ידי על ידו נהנה מהתחושה "הנה אנחנו כאן.." נישקתי את שפתיו ברכות "ולמה זה?" שאל בחיוך "זה, בגלל שאני משוגע עליך" נשקתי לו שוב, עוד נשיקה "וזה על איך שאתה גורם לי להרגיש" נשקתי לקו הלסת שלו, הוא צחקק "זה מדגדג" חייכתי למשמע הקול היפיפה שלו "להפסיק?" שאלתי בחיוך, "לכולם לא לחש חזרה משעין את ראשו על כתפי, נשקתי לצווארו שוב ושוב משאיר לו סימנים שמזכירים לו שהוא שייך רק לי, "אתה שלי מלאך קטן" הזכרתי לו בחיבה "אני שלך" הסכים איתי, חייכתי נשקתי לשפתיו נשיקה מתוקה ופראית "אני אוהב אותך מלאך שלי.."אמרתי בלחש "על תעזוב אותי" לחש בתגובה, אני פגעתי בו, ולא פעם אחת, גאד למה אני כזה? למה אני מחרב כל דבר שאני נוגע בו? "אני לא יעזוב" מבטיח לו למרות שלא ידעתי מה יהיה בעתיד. 

הוא רק מחור.. המילים פרצו את החומות במוחי, פאקינג דאמט אני לא יכול שניה שקט בלי שזה יגיע?! "אתה בסדר?, אתה נראה מודאג" הנהנתי "כן, הכל טוב" שיקרתי הוא לא נראה מאמין "מה קרה? ועל תשקר לי" נאנחתי "מה עם.. אתה רק חושב שאתה אוהב אותי?'' הוא צחק "זה שטויות, ברור שאני אוהב אותך, שום דבר לא יכול לשנות את זה" חלק ממני רצה להאמין בזה אבל.. ידעתי שזה שקר, הוא לא יודע שהוא מחור.. וזה רק יכאב עם הוא יגלה.. "אתה כזה מתוק" לחשתי מזיז קבוצת שיער מפניו "אני אוהב אותך דנטה.. ושום דבר לא ישנה את זה" הוא מנשק את שפתי ברכות, ידיו מסרקות את שיערי המבולגן בחיבה "אתה משגע אותי מלאך קטן", "אולי זה כל המטרה שלי" צחקתי משכתי אותו לחיבוק ממושך "עם זה המטרה שלך, על תפסיק"  נישקתי את הצלקות על כתפו, עובר על כל צלקת אחת אחת מפזר עליהן נשיקות כמו אומר בלי מילים 'אתה מושלם כמו שאתה מלאך שלי'  הוא מחייך מלטף את שיערי בחיבה "דנטה" אמר קולו חלש ומתוק "כן מלאך שלי?" המשכתי לפזר נשיקות על כתפיו "בוא נצא לטייל".