שד מהגיהנום

50

ליסה התיישבה לידי מניחה את ידה על  כתפי "הי, על מה הפרצוף?"  היא שאלה דאגה קלה בקולה,  "דנטה נעלם" התכווצתי בתוך הגקט  שנתן לי שואף לתוכי את הנחמה שבריחו. חיוך חלף על פניה לשניה אחת "באמת? לה ?" היא שלה עוטפת אותי בחיבוק.  אני נרתע מעט מהמגע אבל שוקע לתוכו.,אני לא יודע, לפני יומיים קבענו שאנחנו מונוגמיים וחצי שעה אחרי זה הוא נעלם!"  ניגבתי דמעה קטנה מלחיי "אני מתגעגע אליו.." מלמלתי בשקט  מרגיש כאילו אני מאבד את עצמי  שאני רחוק ממנו.. "חוץ מזה איך את ליס? אני חופר שוב על דנטה" חייכתי מעט עייף "זה בסדר, ואני בסדר, היבי החליטה היא יודעת  שהיא עושה לי  צמות בשיער" היא סובבה את ראשה לצד חוספת מספר   צמות לא אחידות. צחקתי "יש  לה עתיד בזה" היא מוציאה אוי מהמוד שיט לי "כן אה?" היא חייכה "לאן נעלמת במסיבה? חשבתי היה לך כיף" החיוך נעלם מפני ,זה.. שום דבר.." שיקרתי נמנע מקשר עין  "בטוח..?" היא שאלה מודאגת קלות, הנהנתי משקר לא רוצה להיזכר במה שקרה שם, מנסה לצרוב את הזיכרון במוחי בכישלון מוחלט.