שד מהגיהנום

60

דנטה כאן! והוא מחזיק אותי קרוב ולא משחרר. נותן לי תחושה בטוחה של בית, נשימותי רועדות מכל הבכי אבל אני שמח, הוא כאן ולא עוזב. חייכתי לעצמי מתכרבל בחיבוק שלו. חזרתי לנשום.. לקחתי נשימה עמוקה מתענג על הריח שלו. לא היככפת לי עם ז הזיה או לא, הוא כאן, והוא אמיתי בשבילי. הוא מלטף את גבי ברכות מדהימה  גורם לי לשכוח מהבעיות שלי, "איפה היית כל השבוע זה" שאלתי לא מתרחק ממנו, "אצל אשה, על תשאל איך שרדנו אחד את השני" הוא אומר בעוד משחק בשיער שלי. הנהנתי קלות "אני שמח שחזרת" מלמלתי בשקט מותש פיזית ונפשית מהיום הזה. נראה שדנטה שם לב "אולי תלך לישון?" הציע בקול שקט, הנדתי בראש לשלילה לא רוצה לחשוב עווווד על הרעיון של שינה "ישנתי כל היום, בוא נצא להסתובב"הצעקתי במקום, הוא היסס לרגע אבל קם מהמיטה מחזיק בידי. חייכתי אליו שמח, "בוא נעלה לגג!" הצעתי בהתלהבות מותשת ביותר. "זה באמת רעיון טוב?" הוא שאל מודאג מעט ,אתה איתי, אני לא יעשה שום דבר מטופש" הבטחתי  מחזיק בידו מוביל אותו לגג עם חיוך מטופש על פני "יש לך את החיוך הכי דבילי שראיתי בחיים שלי" הוא צחק לא מרפה מכף ידי, צחקקתי מעט "יש לי סיבה טובה" אמרתי בפלרטטנות. הוא חייך חיוך קל מקרב את ידי לשפתיו ונושק לי קלות\, לא מנתק קשר עין לשניה אחת. הסמקתי קלות שפתיו מעבירות בי זרמים נעימים על עורי "דנטה.." לחשתי , קולי נעתק מהתרגשות, "כן מלאך שלי?" הוא חייך חושף מעט זוג ניבים בגוון פנינה יפייפה,  "אנחנו באמצע מעלית" ציינתי מולו, "נכון, אז?" בעיניו מבט שובב ופראי שמעולם לא ראיתי כמו קודם, "אנשים מסתכלים" לחשתי, העפתי מבט סביב, מספר אנשים הסתכלו עלינו, פני העלו גוון אדמדם. דנטה חייך "אז שיסתכלו" אמר ונישק אותי מצמיד אותי כנגד קיר המעלית, גורם לי להינמס לתחושה המשכרת שנתן לי, האנשים סביבנו התלחששו סביבנו אבל לא היה לי אכפת, דנטה מנשק אותי ברכות פראית.  התנתקתי ממנו מתנשף קלות, "הגענו.." לחשתי קרוב לשפתיו, הוא הנהן יוצא מהמעלית מחזיק בידי מעביר בי צמרמורות. דנטה שם לב לזה "קר לך?" הוא שאל לא מחקה לתושבה ומכסה אותי בג'קט שלו. "עכשיו לא" חייכתי מתיישב על קצה הגג מסתכל  על כל האורות של העיר, נוף עוצר נשימה. דנטה חייך התיישב לידי "יפיפה כאן" הנהנתי  קלות "באתי לפה ברגע שיכולתי כדי לברוח מכל האנשים.." שתקתי לרגע "זה יצא קלישאתי"  צחקקתי מעט. זה לא נראה מפריע לו "אני שמח שמצאת לך מקום  בטוח" שתקתי לרגע אחד "אתה המקום הבטוח שלי" הסתכלתי עליו לא רוצה להסיט מבט כי הוא הנוף הכי יפה שאני יראה בכל חיי.

 חשבתי לרגע "אני כבר חוזר" אמרתי ורצתי מהר חזרה למבנה לא נותן לו רגע אחד להגיב.