שד מהגיהנום

90

"הם בדיוק איפה שאנחנו רוצים אותם.." לילית לחשה בחיוך, אני נכשלתי להסתיר אותם.. זה אבוד, המדור השמיני של גיהנום יפתח בקרוב.. לא.. פאקינג שיט דאמט! איך יכולתי לפשל כל כך?! נאנחתי, אני חייבת להמשיך במשחק אחרת גם אני מתה "מה השלב הבא?" שאלתי בקול קר "השלב הבא הוא שנוביל אותו למעגל האבנים ונכין הכל לטקס, תודה על השירות שלך, אשה, את משוחררת עכשיו" לוציפר אמר מניף את ידו באוויר והקולר שעד עכשיו קבל אותי לחדר הכס בפנדמוניום נעלם, סוף סוף! אני חופשיה! אבל באיזה מחיר..? "תודה מלכי" קדתי קידה עמוקה. "לכי תכיני עכשיו הכל לטקס, יש לנו רק יומיים "כן סמאל" מלמלתי הולכת משם, משאירה אותם לבד, יומיים.. יש להם יומיים, גאד פאקינג דאמיט "זה נגמר.." הכנתי את הדברים לטקס, מבריקה את הסכין, סכין שתשים קץ לכל. הדופק שלי נהיה מהיר יותר ויותר בפחד "מה לעזע-" מלמלתי מניחה את ידי על לוח הלב "אני.. מפחדת..?" לחשתי מופתעת סטולס התיישב על כתפי מקרקר "אין לך סיבה לפחד את סוף סוף משוחררת וכל הבלגן יגמר" נאנחתי "כן.. אבל באיזה מחיר סטולס? המדור השמיני של גיהנום יפתח! אלפים ימותו! וגם שתי אלה ימותו, אני לא יודעת אפילו למה אכפת לי מהם כל כך.. טוב פחות מהבן אנוש..  אבל דנטה.. הוא החבר הכי טוב שלי, אני לא יכולה לעשות את זה" נאנחתי התיישבתי על החוף, ברכיי מקופלות קרוב לחזהי "הוא הולך לשנוא אותי, וסטולס על תגיד כלום התגובות שלך לאחרונה לא מועילות בשיט" הוא קרקר ועף משם "עוד אחד עזב, איזה יופי" אמרתי בציניות "אני לא עזבתי" קול גברי ומוכר נשמע.