שד מהגיהנום

14

"אתה התחננת שאני ישתה את הדם שלך ואתן לך לגמור ואמבטיה איתי מביכה אותך?" דאנטה שואל ובקולו טיפת צחוק, מייד הסמקתי "אולי תסתום! זה לא ככה.." מושך אותי קרוב אליו ככה שהראש שלי מונח על החזה שלו,  צוחק "אז איך זה כן?" שואל עוטף אותי בעדינות "אני לא יודע.. למה אתה ככה?" תופס את כף ידו מתחיל לשחק עם  האצבעות שלו בהיסח הדעת "ככה איך?" מרים גבה "עדין.. נחמד אלי.. כזה ככה?" דאנטה מושך בכתפיים "משהו הדם שלך גורם להכל להיות.. יפה יותר" הסתובבתי להסתכל לו בעיניים "הדם שלי?" הוא רק הנהן והזיז את השיער מהפנים שלי התחושה של האצבעות שלו עוברות על העור שלי בעדינות העבירו בי צמרמורות "מה יש בדם שלי..?" שאלתי מתמסר למגע ידו "האינקובי..צריך דם אנושי כדי לשרוד.. אפשר להסתדר בלי זה למשך תקופה מסויימת כן אבל זה יכול לעלות בשפיות שלנו, וביכולת הפיזיות שלנו להתמודד עם פציעות, הדם האנושי יש טעם ממכר וטוב כל כך.. טוב יותר מכל דבר שיצע לי לטעום" מסביר בקול שקט ומהפנט "ולמה זה מרגיש ככה..?" שאלתי סקרן כי בכל זאת אין מצב שכאב אמור להרגיש טוב כל כך, זה לא הגיוני כאב זה כאב ועונג זה עונג הם לא יכולים להיות אחד, "טוב.. ברוק של אינקובי יש  חומר שהוא  נוגד קרישה ונותן לנו את האיפשרות להיזון מבן האנוש בלי בעיה, וגם יש בו חומר שגורם לבן האנוש והאינקובוס עונג עילאי בתמורה על האובדן של בן האנוש, וזה נותן תחושה של אופוריה לא מהעולם הזה.." בשוק טיפה הנהנתי בשקט "אז.. אתה צריך את הדם כדי לשרוד, נכון?" הוא מהנהן "כן,בדיוק, אני יכול לשרוד על דם מחיות אבל זה לא יעיל לזמן ארוך,  דם אנושי לאומת זאת..ממכר.." מנשק אותי בעדינות על הלחי "ומשכר.." עוד נשיקה,אני  מתמסר למגע שלו עוצם עיניים שוקע עמוק יותר אליו "וגורם לתחושה  כל  כך טובה.." לוחש על קו הלסת שלי ונושק  לו בעדינות "אתה משגע אותי דאנטה.." מלמלתי מסתובב כדי  להסתכל לו בעיניים גאד העיניים האלו.. "מאיפה אתה יודע  שזה לא הכוונה שלי..?"הוא  לוחש  מניח את  היד שלו  על הצוואר שלי "אני  לא  ,אני  רק   מכווה  שבתוך כל   השיגעון הזה אני אוכל להסתכל  בעיניים  האלה לנצח" חייכתי מהופנט אליו "אז אתה אומר שאתה  אוהב את העיניים שלי?" מרים גבה מחייך "כן, זה  בדיוק מה שאני   אומר" נישקתי את השפתיים שלו בקושי מגע שפתיים קל ותחושת  צמא הציפה אותי צמא אליו,  לשפתיים שלו,  לגוף שלו, כל חלק בו…