שד מהגיהנום

54

הנחתי את דנטה השיכור על המיטה "אתה חייב להפסיק לשתות" אמרתי לו בקול מיואש קלות "אני יכול לקבל את אותלו חזרה?" הוא שאלה כמו ילד קטן "לא, אתם הרסניים אחד לשני" התיישבתי לידו בועטת את העקבים שלי מרגליי "אז לאאאא" הוא קבר את פניו בכרית "אתה כזה ילדותי!"  "אני שיכור! יש הבדל"  גלגלתי עיניי לעברו לא מוכנה לספר לו על ההזיות של אותלו. זה יהרוס אותו..  מאיפה זה בכלל הגיע? ממתי אכפת לי אם הוא יפגע? גאד דאמט הוא הפך אותי לחלשה!. סטולס נכנס דרך החלון מקרקר "לא עכשיו סטולס" אמרתי מכסה את דנטה בשמיכה. "תדקרי אותו בשנתו" סטולס לחשש כמו שטן קטן "לא!" נזפתי עיניי בגוון אמטיסט בוהק. "לא כיף איתך יותר" גלגלתי עיניים "לך עכשיו או שאני אשרוף לך את הנוצות, עכשיו אני כיפית יותר?" שאלתי בזמן שסטולס עף משם "פחדן.." מלמלתי לעצמי הולכת למרפסת.  "אין להם עוד הרבה זמן ביחד.. וגם לי אין.." לחשתי לחשכה. הולי יצאה מהקלחת מסתכלת על דנטה לרגע , ניגשת אלי "מי זה?" שאלה מזיזה את שיערה האדמוני  למאחורי כתפה חוושפת מספר סימני נשיכה מהלילה הקודם "חבר ותיק" שתיתי מהפלסק שלי מתענגת על הטעם החריף של האלכוהול שזרם במורד גרוני "לא מישהו שאת צריכה לדאוג לגביו, הוא לא ישאר להרבה זמן" הרגעת אותה. היא חייכה מחבקת אותי מאחור,  ידיה עוברות קלות מתחת לחולצתי ועל שדי "את לא לובשת חזיה" היא לחשה בהפתעה  "למה ללבוש אחת עם היא תרד?" שאלתי בחיוך. "שהוא כאן?" היא שאלה ושמץ התרגשות בקולה "זה מה שהופך את זה ליותר כיף" הצמדתי אותה לקיר באגרסיביות רק מחכה לטעום שוב את דמה המתוק.