שד מהגיהנום

54

ליסה נכנסה לחדר בוכנת את כל הפרוקייטים הלא גמורים שיצרתי. מבט מודאג על פניה  "ליסה!" קפצתי עליה בחיבוק "דנטה חזר והכל בסדר עכשיו!" אמרתי באושר. "באמת? איפה הוא?" שאלה, מבט של כעס חולף על פניה "ממש פה" הצבעתי על דנטה שישב על המיטה ונופף לה קלות "אותלו.. מתי ישנת פעם אחרונה..?" היא שאלה בעוד מניחה את ידיה על כתפי בדאגה "אני לא זוכר האמת" משכתי בכתפיי. ליסה התחילה לחבר את החתיכות ומבט מודאג התקבע על פניה "אותלו, אני  חושבת שאתה במאניה.., בוא נלך לדבר עם אמא שלך ונקבע תור לפסיכאטרית" הסתכלתי עליה מבולבל "מאניה?" ליסה הנהנה "יש לך הזיות ואתה לא ישן, אתה מדבר מהר וכמה זמן אתה כבר ככה? שבוע? האני זה מאניה דיפרסיה, הולכת להיות לך בקרוב נפילה" היא דיברה בעדינות אבל המילים שלה לא חדרו אל מוחי "שטויות אני פשוט שמח!" צחקתי והתיישבתי בחיקו של דנטה מקפיץ את רגלי באנרגטיות לא מסוגל להישאר בשקט לרגע אחד