שד מהגיהנום

61

אחרי מספר דקות חזרתי מחזיק בידי סקצ'בוק ומספר עפרונות "תן לי לצייר אותך" אמרתי בהתלהבות, הוא הנהן בחיוך קל "איך אתה רוצה אותי?" שאלה ועושה פוזה פנסית. צחקתי "פשוט שב רגיל" הוא הנהן והתיישב נורמלי, פורס כנפיים גדולות ורגליו משתלשלות מקצה הגג, הוא נראה מהורהר.. מושלם אפילו. התחלתי לצייר קווי בסיס מידיי פעם מרים מבט מרוכז על דנטה שמסתכל על האופק כאילו שם נמצאת התשובה לכל, תשובה לאיך נוכל להיות מאושרים.., ניערתי את המחשבות מעלי ממשיך לצייר אותו כל משיכת עיפרון יוצרת את תווי גופו ופניו היפייפים, הוא אלוהי.. חשבתי לעצמי בלי לומר מילה. "אתה מסיים?" שאלה לא זז סנטימטר "ששש אני כמעט מסיים" אמרתי מרוכז אל הדף שמולי. הוא צחקק מעט וחיוך קל על שפתיו, מעניין על מה הוא חושב,  סיימתי עם הציור והראתי לו, הוא חייך "וואו, אתה ממש מוכשר מלאך קטן" הוא אמר גורם לי לחייך מאושר "אני שמח שאתה אוהב את זה " נשקתי קלות על לחיו. הוא חייך אלי חיוך מתוק.. "גאד אני מאוהב בך.." הוא לחש מפתיע אותי. אומיגאד! הוא אמר את זה.. אנחנו אפילו לא רשמיים אבל.. או ש אנחנו כן? מחשבות הציפו את מוחי רצות לכל עבר. לא הגבתי. דנטה שם לב "זה היה מוקד מידיי?" שואל בעדינות מודאג מעט מחוסר התגובה שלי. הנדתי בראש לשלילה הנחתי את ידיי על לחיו "גם אני אוהב אותך, דנטה" נישקתי אותו קלות, מגע שפתיים קל.הוא נישק אותי חזרה מושך אותי קרוב מגן עלי מפני העולם. הוא התנתק ממני נשאר קרוב אל פני מצמיד את מצחו אל מצחי מסתכל לי בעיניים "אתה שלי מלאך קטן.. ותזכור את זה" הנהנתי קלות מעביר את  אצבעותי בשיער הסמיך שלו. חייכתי "אני שמח שזימנתי אותך" לחשתי. הוא העביר את אגודלו  על שפתי התחתונה, "לא משנה מה קורה, אתה שלי" לחש שוב ואני הנהנתי לא מתנגד לרעיון.