שד מהגיהנום

49

אני חייב להתרחק ממנו.. אחרת הוא ימות..  בגללי! אבל.. אני לא יכול בלעדיו. מחשבות מציפות את ראשי. נאנחתי "אני לא יכול בלעדיו.." לחשתי בקול. מתיישב על הגג למה היא התכוונה בחודשיים? חודשיים עד שאני אצטרך לחזור? זה מוזר אבל.. לא נתנו לי הגבלת זמן.. מה אני אעשה בלעדיו? הוא חלק ממני, גם עם זה חד צדדי. אני לא בקיא לו.. הוא כמו מחור! אני חייב להתרחק. זה לטובה!  נכון? בכל מקרה אחרי תקופה בלעדי הוא יגמל והכל יחזור להיות כמו שהיה טוב.. כמעט הכל.. הרגשות שלי אליו ישארו. דאמט דאמט דאמט! אסור לי היה להתאהב מלכתחילה! כל זה לא היה קורא אם הוא לא היה מדהים כל כך.. עם העיניים הכחולות והחיוך המתוק שלו.. והמבט המתלהב שלו כל פעם שהוא מספר על דברים שהוא אוהב.. או השפתיים שלו.. שפתיים שאני רוצה לנשק, שוב ושוב בלי הפסקה. צביטה לפטה את ליבי מהמחשבה שאני לא אוכל להיות איתו יותר. זה או זה או שהוא ימות! אני מעדיף שהוא יחיה בלעדיים מאשר ימות איתי. זה אומר שאני אצטרך לחזור לגיהנום? אני לא מתגעגע למקום הזה, החופים שם נחמדים זה כן אבל.. קצת נמאס מכל המוות והנשמות המיוסרות בשלב כלשהו, זה נחמד השינוי הזה בעולם האנושי הכל כאן שקט יותר ואותלו כאן.. לא! להפסיק לחשוב עליו!  אסור לנו להיות יחד! נאנחתי מוצף תחושת ייאוש וכאב.