לאחר מספר דקות דנטה התנתק סופית מהחתך המדמם מעביר עליו לשון חמה, מעבירה בי צמרמורות של אושר שמעולם לא הרגשתי. "למה הפסקת?" שאלתי גל של אכזב עבר בגופי שהפסיק להיזון ממני "זה מתחיל להיות מסוכן לך" דנטה מעקם גבות בדאגה "אני בסדר גמור, בבקשה תמשיך" שיקרתי לו ולעצמי מתעלם מהסחרחורת שתקפה אותי מאיבוד דם ,אותלו, לא" גלגלתי עיניים קם מהמיטה לידו "ואתה אומר שאני מפחד ממשהו שאני רוצה, אולי זה כי אתה מפחד פשוט?" שילבתי את ידיי על חזאי מתעלם מתחושת הכאב הצורב שבידי.
"זהה לא שאני מפחד זה פשוט שאתה מאבד המון דם" מתעקש עיינו בגוון אבני אמטיסט סגולות "תירוצים.." מלמלתי לעצמי
"זה לא תירוץ עם זה מגן עליך!" קולו הרועם גורם לי להתכווץ מפחד. פעם ראשונה ראיתי את הצד הזה של דנטה, צד שלא רק יופי שמיימי ושחצנות, צד כועס ומאיים
"אולי אני לא רוצה שתגן עלי!" צעקתי עליו מתפרץ החוצה בזמן שהסחרחורת תקפת אותי שוב בדיוק ברגע שעמדתי בקצה המדרגות, שחור בעיני שניה לפני שאני מוצא את עצמי מעולף על הרצפה.
הבזקים של זכרונות הכו בי, דנטה נושא אותי על ידיו, מיטות בית חולים, אמא שלי בוכה בלחץ היסטרי, רופאים מדברים, אבל הכי בולט זה דנטה שר לי שיר ערש ישן בלטינית, קולו עולה מעל כל רעשי הרקע. מרגיע ומבודד אותי מכל הפחד שהרגשתי
YOU ARE READING
שד מהגיהנום
Romanceמה קורה ששד ובן אנוש מתחברים? BL טריגרים יופיעו בתחילת כל פרק, סמאט ברמות
