שד מהגיהנום

86

"אותלו אתה מדבר כמו משוגע" צחקתי "אני על כדורים, ברור שאני משוגע! ואני רוצה להיות משוגע יחד איתך, בזמן הקצר שנשאר לנו יחד לפני שהכל יחרב, בבקשה תברח איתי" התחננתי מניח את ידי על לחיו מסתכל בעיניים השחורות העצובות כל כך שלו "אני לא מאמין שאני עושה את זה.." מלמל נשק למצחי מרים אותי על גבו "מה הכיוון?" שואל עף מגג הבית שלי משאיר את החיים שלנו מאחור "אורגון, זה יפיפה שם, הוא הנהן פותח שער הישר לבית מלון באוגרון ועף דרכו "זה הטיסה הכי מהירה שהיתה לי בחיים" הוא צחקק טיפה "תודה שתטסת דנטה" צחקתי החזקתי בידו הולכים לדלפק לעשות צ׳אק אין, נכנסנו לחדר המשותף שלנו "יש לנו שבוע שלם יחד להתחבא כאן" נשקתי לשפתיו "אבל אני עדיין כועס עליך" קבעתי וחבטתי בזרועו "כן זה פייר" חייכתי אליו קלות "אני אוהב אותך" לחש מנשק אותי על שפתי מתגעגע למגע שפתיו "התגעגעתי אליך, אבל אתה אידיוט", "אני יודע" מזיז קבוצת שיער מפני "והכאבת לי" אמרתי כאב בקולי "ואני מתחרט על שניה" נאנחתי השענתי את ראשי על חזהו נהנה מהתחושה "אידיוט שלי.." לחשתי מחבק אותו "מלאך קטן.." מחבק אותי חזרה גורם לי להרגיש קטן ומוגן בפעם הראשונה זה שבועות "תעזוב שוב אני לא יסלח לך לעולם" הוא הנהן נושק למצחי "אני מבטיח לך שאני לעולם לא יפגע בך שוב" "איך אני יכול לבטוח בך?" שאלתי מסתכל בעיניו מדבר בכנות הורגת "אתה לא, אתה פשוט צריך להאמין בי בעיניים עצומות" נאנחתי עוצם עיניים "על תעזוב שוב.." "אני לא" לחש מכרבל אותי קרוב, "את מי רוצים להקריב בנבואה הזו בכלל..?" שאלתי משנה נושא "מישהו שאתה לא מכיר" דנטה שיקר לא רוצה להדאיר אותי "אבל זה יהיה בסדר, עוד שבוע הכל יעבור" הנהנתי "אוקיי".