שד מהגיהנום

85

יש צחוקים במטבח, תזמון מדהים היא לא לבד, נכנסתי למטבח "ליסה" היא נפלה בבהלה "פאקינג ג׳יזס מי את?" אותלו מרים אלי מבט עיניו מתמלאות בכאב "אשה" אמר בקול עצוב "זו אני" חייכתי מתיישבת על השיש "אז.. תשמעו, דנטה שלח כמה הודעות מביכות ובאתי להגיד לך לא לשמוע אותם, זה לא יעשה לך טוב" אותלו נראה מופתע "דנטה שלח לי הודעות?" הוא מיהר להוציא את הטלפון מכיסו "אותלו, לא!" ליסה ממהרת לקפוץ לנסות לכחת ממנו את הטלפון בכישלון "על תעשה את זה לעצמך.." מלמלתי מיואשת "ליסה רדי ממני!" החזיק את הטלפון מעל ראשו, זה כמו להסתכל על ילדים קטנים, בעצם זה בדיוק כמו להסתכל על ילדים קטנים! "אני חייב לשמוע את זה!" צעק עליה "אתה תתחרט על זה!", "אני לא!" הוא הפעיל את ההקלטות מרחיק ממנו את ליסה שמנסה לעצור בעדו, בסוף הקלטה ליסה הפסיקה לנסות לעצור בעדו, נאנחתי "מאוחר מידיי.." קולו של דנטה השיכור התנגן מהטלפון, מספר על הנבואה ועד כמה הוא אוהב אותו.. "איפה הוא?" שאל קולו נשבר "אני לא חושבת שזה רעיון טוב שתיפגש איתו עכשיו", "לא אכפת לי איפה הוא?" שאל בתקיפות מאיימת לבן אנוש, נאנחתי "הוא על הגג". 

רצתי לגג הכי מהר שרגלי יכלו לא יכול לחקות שניה אחת נוספת בלי לראות אותו, את האינקובוס ששבר אותי "דנטה.." לחשתי שראיתי אותו עומד על קצה הגג, כנפיו המסיביות פרוסות לרווחה, הוא מסתובב למשמע קולי "אותלו-" הוא לא סיים את המשפט לפני שקפצתי עליו בחיבוק מרגים איך אני נושם בפעם הראשונה "אידיוט אחד!" צעקתי עליו חובט בחזהו באגרופים קפוצים "זה מגיע לי" הוא לחש קולו מתוק ועדין "ברור שזה מגיע לך אתה פגעת בי כל כך!" המשכתי לחבוט בו שוב ושוב למרות.. ששמחתי שהוא כאן "אני מצטער.. לא התכוונתי.." הוא ליטף את ראשי ברכות ממכרת, נשמתי עמוק את ריחו "אתה הבטחת שלא תעזוב.." לחשתי דמעות עומדות בגרוני "אני יודע.." נאנחתי "חכה כאן" מיהרתי חזרה לתוך הבית נכנס לחדר  דוחף לתיק שלי גמה בגדים שאני רק יכול וקצת כסף "יום אחד נהיה מאושרים.. והיום הזה יהיה היום.." מלמלתי לעצמי "אותלו.. מה אתה עושה?" ליסה שאלה "בורח, אני רוצה להיות מאושר איתו לשם שינוי!" היא נאנחה "עם הוא פוגע בך שוב אני הורגת אותו" הנהנתי "הסכם טוב" חיבקתי אותה "תכפי עלי, בסדר?" דחפתי לתיקי את הכדורים שלי, אני רוצה להיות מאושר, אפילו לזמן קצר "אני אוהב אותך ליסי..", "גם אני אותך" היא פרעה את שיערי מחייכת, חזרתי לגג בריצה "בוא נברח מכאן, לאורגון או כל מקום", "מה?" שאל מוםתע מעט, ראיתי את אשה עפה משם במיהרות משאירה אותנו לבד "בוא נברח, רק שנינו".