שד מהגיהנום

55

"זה אשליה! אתה הוזה שדנטה כאן!" היא הרימה מעט את קולה עדיין באותו תון דואג "זה לא אשליה! פשוט היו לו כמה שליחויות בגיהנום" הסברתי לא מודע למציאות. היא נאנחה "אני הולכת לדבר עם אמא שלך.. אני מבטיחה שזה יהיה בסדר" היא אמרה יורדת לקומה למטה "זה שטויות אני לא יכול להיות סתם שמח בלי שיחשבו שאני חולה?" שאלתי את דנטה הוא משך בכתפיו "אולי היא צודקת" הסתכלתי עליו מבולבל "מה..? איך אתה אומר דבר כזה? אתה כאן, דנטה!" התחלתי להילחץ מעט "אתה בטוח?" הוא שאל  קולו עדין ומוכר מרגיש אמיתי לגמריי "כן.. כן אני  בטוח!" ניסתי להאמין בזה כמה שיכולתי אבל.. מה אם הוא לא באמת כאן? מה עם זה באמת הזיה והכל אשליה וזה שקר אחד גדול, הוא בכלל אמיתי?  אני לא יכול לחיות בלעדיו! לאלאלאלא!!! דמעות החלו לזלוג מעיניי בפחד. אמא שלי נכנסה לחדר מבט מודאג על פניה. היא מחבקת אותי בעדינות "זה יהיה בסדר אותלו" היא אמרה בעודה מחבקת אותי בעדינות "הוא כאן.." מלמלתי קורס על הרצפה "אני לא.. אותלו.." הוא אמר קולו עצוב, פרצתי בבכי גופי כבד, קרסתי על הרצפה "הוא כאן! אני יודע שהוא כאן!" ליסה התיישבה לידי מניחה את ידיה על כתפיי "הוא לא.."  היא לחשה בעודה מחבקת אותי בחוזק מקרקע.