שד מהגיהנום

53

התגעגעתי אליך כל כך!" בכיתי מאושר בעודי מחבק את דנטה. כל העייפות שהרגשתי נעלמה באחת "והנה אני כאן מלאך שלי" הוא חייך מלטף את גבי ברכות שקרית שחררתי ממנו, מחזיק בידו הגדולה משלי ממהר ללכת אל החדר "יש לי רעיון מדהים!" קולי מהיר מהרגיל. "אני מקשיב" הוא אמר בחיוך "מה עם נעצב מחדש לגמריי את כל החדר? יהיה אפשר לשים עננים על התקרה!  זה יהיה כל כך יפה" עיניו של דנטה זהרו בענבר, גוון שמעולם לא ראיתי גודם. נו טוב זה בטוח לא משהו חשוב כל כך. התחלתי להזיז דברים בחדר, כבר מרגיש טוב בהרבה ממה שהרגשתי קודם

"אותלו, בוא רקק תעט טיפה אתה עוד תיפצע" דנטה אמר בזמן שאני ממתפס בצורה לא בטוחה על כסא לא יציב כדי להתחיל להדביק לדים וצמר לתקרה "שטויות אני אהיה בסדר גמור!"  אמרתי לא מודעה למציאות.