שד מהגיהנום

62

"מה עם בן האנוש?" לילית שאלה דרך המראה עיניה רושפות אדום  "אני אמרתי לך שאני עובדת על זה" סטולסט התיישב על כתפי מקרקר "אני אשיג אותו בזמן לטקס, אל תדאגי מלכתי, חוץ מזה אני רוצה להנות מקצת החופש שיש לי אחרי כל השנים האלה" לילית לא נראתה מרוצה מזה "אם אני אגלה שאת משחקת עם בני אנוש במקום לעבוד אני אוודא אישית שתיענשי על זה בחומרה" היא קבע בכעס, הקשר דרך המראה התנתק.

 נאנחתי "סטולס, מה אני עושה?" שאלתי בתקווה שלשם שינוי הוא יהיה מועיל "תמלאי את התפקיד שלך!" גלגלתי עיניים "אני לא יכולה, הילד כבר לא טהור! ואתה יודע את זה טוב מאוד, אני לא יכולה לחזור בידיים ריקות ויכח עוד שנים עד שיהיה אפשר לעשות הטקס שוב" התיישבתי בתוך האמבטיה החמה שמילאתי לעצמי. "יענישו אותם אם יגלו.." מלמלתי "זו לא תהיה בעיה גדולה כל כך, את תשתחררי ודנטה והילד ילכו לעזאזל" הסתכלתי על סטולס במבט עצבני "אתה ממש לא מועיל אתה מודע לזה?" הוא לא הגיב ועף משם.

גלגלתי עיניים שוקעת למים, נותנת להם לטהר אותי כמה שאפשר. אני יכולה לנסות להרוס את הטקס, אבל זה יכלול נפגעים.. דנטה והילד לא יצאו מזה בחיים.. או שאני לא יצא מזה בחיים..  או שאני יכולה לתת לטקס להתקיים כרגיל ולתת לשתיהם להיענש.. ואז אני אשאר קבולה לחדר הכס, שוב. לא אופציה טובה, לא משנה במה אני יבחר הם נפגעים, כנראה הגורל שלהם הוא למות יחד.. טרגי חשבתי לעצמי. עוצרת את הנשימה צוללת מתחת למים נהנהת מהתחושה של חוסר חמצן ושליטה. לפחות יש לי שליטה בדבר אחד..