מרי
אני זוכרת הכל,כל דבר מזויין שסטפן עשה לי.
אני אישתו?! אתה בטח צוחק עליי!! אין מצב שאני אפול לזה שוב,ואז אני אראה אותו שוב מזיין מישהי אחרת מול העיניים שלי,אין פאקינג מצב.
עלאק הוא מתנהג אלי יפה וחושב שאני אסלח לו בכזאת קלות.
כן בטח,ממש לא.
הוא נצל את הזדמנות כשלא זכרתי כלום ובכל זאת הוא הגיע הכל היום לעבודה שלי כאילו אני שלו או משהו כזה.
אז תן לי להודיע לך סטפן אני כבר לא שלך ואני לא אהיה שלך יותר.
אידיוט.
"את מוכנה לדבר? את מלחיצה אותי" דנה דרשה.
"למה לא הזכרת לי?"
"מה לא הזכרתי לך?"
"למה לא הזכרת לי שסטפן בגד בי?" עיניה של דנה נפערו.
"את זוכרת?! ממתי את זוכרת? איך זה קרה?!" היא תפסה את כתפיי ,היא נראית שמחה מזה שאני זוכרת סוף סוף את הדברים.
ספרתי את כל מה שקרה במסעדה באותו היום ועל זה שסטפן היה שם כל הזמן.
"פאק. הבחור הזה באמת אוהב אותך"
"איך מכל מה שסיפרת לך הגעת למסקנה הזאת שהוא אוהב אותי?"
דנה מביטה בי כאילו צמח לי עוד ראש.
"את סתומהאו מה? הבחור הזה משוגע עלייך ,מרי. הוא לא מסוגל להוריד ממך את העיניים. חוץ מזהג'סטין ספר לי בקצרה מה קרה והוא לא היה מרוצה מזה שסטפן כל הזמן הזה הביט בךבדייט שלכם"
"זה לא היה שום דייט. הם נדחפו לנו באמצע הארוחה" שלבתי את זרועותי על חזי.
"זה לא משנה,אחותי. סטפן משוגע עלייך, הוא פאקינג זרק בשבילך את,ג'ינה. כן הוא בגד בך איתה אבל אולי יש איזו סיבה לזה" אני נענעת את ראשי ולא מוכנה להקשיב לה.
למה היא לוקחת את הצד שלו וזה גם לא משנה כבר,כי אני הולכת להתחתן עם ג׳סטין.
"מרי,אולי רק תקשיבי לו. אם את עדיין לא מוכנה לסלוח לו אחרי כל זה, זאת עדיין תהיה בחירה שלך" אולי אני כן צריכה לתת לו הזדמנות להסביר לי את הדברים? הוא באמת חייב לי על זה לפחות.
"רגע, מה קרה שאת פתאום בצד של סטפן? חשבתי שאת שונאת אותו." שאלתי בחשד.
"שונאת זאת מילה קצת קשוח, לא?. כן אני לא מתה עליו. אבל אני חושבת שהוא יותר מתאים לך מאשר ,ג'סטין." היא מרימה את ידיה באוויר ומחייכת לעברי חיוך קטן.
זה ממש מוזר שהיא פתאו חושבת ככה. חשבתי שהיא אוהבת את ג'סטין. אחרי הכל היא עזבה את מארק בשביל לעבוד אצלו. אז מה קרה פתאם?
"דנה, הכל טוב? יש משהו שאת לא מספרת לי?" שאלתי, כי משהו לפתע מרגיש לי מסריח כאן.
דנה נשכה את השפה התחתונה שלה ונסתה להתחמק המבט שלי.
"דנה..."
לפתע דנה חזרה להביט בי אך הפעם עם מבט עצבני על פניה. "זה לא חשוב עכשיו,בסדר! פשוט תעזבי את זה." ממש לא רציתי לעזוב את זה כי ראיתי שעובר עליה משהו וזה שיגע אותי שהיא לא מספרת לי מה הוא.
"למה את לא מוכנה לספ--" " כי אני פשוט לא יכולה! את מוכנה לשחרר!" היא התפרצה עלי.
לקחתי צעד לאחור .
הייתי המומה אף פעם דנה לא התפרצה עלי ככה.
אחרי מספר שניות היא קלטה לפתע מה היא עשתה,היא עברה את ידה בשערה, נאנחה והביט בי במבט מתנצל.
"אני מצטערת,מרי. לא התכוונתי לתפרץ עלייך ככה, סליחה. אני אלך עכשיו" לפני שהספקתי להגיד משהו, היא כבר לקחה את התיק שלה ויצאה מהבית שלי ושל ג'סטין.
מה נכנס בה? ומה היא לא יכולה לספר לי?
...........
סטפן
"מה אתה עושה?"
"אני מנסה לחשוב על איך אני מחזיר אלי את מרי"
"אבל חשבתי שאמרת כבר שיש לך תוכנית?" כן אמרתי אבל לא באמת הייתה לי אחת.
זה מסובך,אני לא יודע איך אני צריך לגרום לה שוב להתאהב בי.
"סטפן!! אתה חייב לדבר איתי מתישהו!! אתה פשוט לא יכול למחוק אותי כאילו אני לא קיימת,אני אמא שלך!!!" אימי צורחת כבר יותר משעתיים מחוץ לבית שלי.
היא יכולה לצרוח כמה שהיא רוצה אבל אני לא אפתח בשבילה את הדלת.
בשבילי היא לא קיימת יותר.
"אתה באמת הולך לתת לה להיות שם בחוץ עוד הרבה זמן,אהה?" שואל מארק ולוגם מהקפה שלו.
"אני לא הולך לסלוח לה בקלות,מארק. היא שיקרה לי ומנעה ממני מלהיות עם האישה שאני אוהב"
"מבין אותך לגמרי,אחי. אבל היא עדיין אמא שלך"
"אמא שאמרה לי שהיא חולה בסרטן!!! מי לעזאזל אומר כזה דבר לבן שלה ועוד לרמות אותו! אנשים מתים מחרא הזה! זה נראה לך נושא לצחוק עליו?!" שאגתי.
הכל הדם שלי רתח בגופי.
אישה הזאת משגעת אותי לגמרי,אני לא יודע כבר מה לעשות איתה.
מארק הרים ידיים,"אתה צודק לגמרי. אני אסתוםלגמרי בקשר לנושא הזה. אז מה אתה רוצה לעשות בקשר למרי?"
עברתי את אצבעותי בשערי ונשמתי עמוק.
מה אני יכול לעשות בשביל שהיא תסלח לי?
YOU ARE READING
המזכירה שלי . ספר ראשון בסדרה
Romanceמרי היא בחורה צעירה בת 21,עובדת בתור מזכירה כבר שנתיים והיא שונאת את הבוס שלה מכל ליבה. סטפן קווין. הוא תמיד רשע אליה מתייחס אליה כאילו היא ילדה קטנה שהוא לא חייב לה משהו. יום אחד היא החליטה שהגיע הזמן לנקום בו. היא רוצה להיות הבחורה הראשונה...
