המזכירה שלי . ספר ראשון בסדרה

פרק 65

סטפן

אחרי שאמא של מרי עוזבת,אנחנו ממשיכים לחגוג את החתונה שלנו.
למזלנו חלק מהאורחים שלנו שיכורים מדי לשים לב לבלגן הקטן שהיה לנו ברחבת הריקודים לפני כמה דקות.
כלום חזרו לרקוד במיוחד מרי.
דנה גנבה ‏מהמגש שתי שותים מהמלצר שעבר לידה והורידה את ‏שתיהם במהירות.
ואמרה למרי שהיא מרימה גם בשבילה על ‏האומץ שלה על זה שהיא עמדה מול אמא שלה.
אני גאה במרי על זה שהיא עמדה על שלה אך אני עדיין רוצה לדעת מה באמת קרה לה בעבר.
היא הבטיחה שנדבר על זה אחרי ערב כי עכשיו זה לא הזמן מתאים.
היא רוצה להנות מהיום המאושר ‏בחיינו.
היא צודקת. ואני לגמרי איתה.
ברגע שהיא ‏תחליט לספר לי אני היה מוכן להקשיב.
עכשיו אני מעדיף לחגוג עם אשתי.

................

ברגע שאני ומרי נכנסים אל המעלית,אני לא מסוגל יותר להחזיק בעצמי.
אני מושך אותה אליי, עוטף אותה לגמרי בזרועותיי. אני לא נותן לה זמן להגיד משהו. פי נצמד לפיה,ואני מנשק אותה. זאת נשיקה קשוחה, תובענית, שמבטיחה נצח. ואז אני מנשק את מצחה, אפה, לחייה,טועם את המתיקות על עורה.
אני מצמיד אותה אל הקיר של המעלית בחוזקה.
ידיים משוטטות, עולות ויורדות לאורך הגב של האחר. אנחנו מתחככים זה בזה עד שהיא מרימה רגל אחד סביב מותני. היא רוצה שאני אזיין אותה. כאן
ועכשיו. הזין שלי עומד לפרוץ החוצה
מהג'ינס. לא משנה לנו בכלל שאנחנו פאקינג המעלית ושמישהו יכול ‏להיכנס בכל רגע. אנחנו מתנהגים כאילו סוף העולם כבר כאן. הדופק מואץ. הנשימות מקוטעות. רק כשהמעלית נעצרת בקומה שלנו, הפיות שלנו מתנתקים זה מזה.
אנחנו מתפרצים החוצה מהמעלית, ממש רצים במסדרון, מנסים לפתוח את הדלת תוך כדי נשיקה, מפילים את כרטיס המפתח, מפילים אותו שוב, עד שבסוף אנחנו מצליחים לפתוח את
הדלת וטורקים אותה מאחורינו.
הכול בינינו שונה עכשיו.
בעוצמות גבוהות יותר. רגשי יותר.
אני מנשק אותה עם כל העוצמות
שיש בתוכי.
הלהט הגופני שלי גדל, מועצם משנים של רעב. שום דבר לא יספיק לי. אני חייב לזלול אותה.
להכריז עליה בעלות מחדש.
מרי מרימה ראש,כף ידה פרוסה על החזה ההולם שלי. היא לוחשת את שמי בעיניים מצועפות. שערה החום התלתלי משתחרר מהתסרוקת שלה וגולש על גבה.
השפתיים הכי יפות שראיתי בחיים. שנישקתי בחיים.
"אני אשקר אם אני אגיד שכל מה שאני רוצה זה לחבק אותך הלילה," אני אומר והזין התפוח שלי פועם בתוך הג'ינס.
"איזה מזל." היא מחייכת ועיניה
נהיות אפלות. "הדבר האחרון שאני רוצה עכשיו זה שיחבקו אותי."
"מה את רוצה?" אני לוחש, שואף
את הניחוח המוכר שלה.
"אותך." היא אוחזת בדשי החליפה
שלי. "אני רוצה אותך בתוכי."
אני מעיף מעליי את החליפה ומתיישב על הספה בלי להתיק את עיניי ממנה. "אני רוצה לראות אותך מתפשטת בשבילי. תתחילי עם שמלת כלה שלך"
היא מלקקת שפתיים, מזיזה את ידה אל מאחורי גבה ומושכת את ‏ריצ'רץ של השמלה.
השמלה נופלת מגופה ‏המרהיב לעבר הרגליים שלה ונוחת על הרצפה.
היא יוצאת ממנה אז חולצת את העקבים שלה.
אני רוכן קדימה ומניח מרפקים על הברכיים.
אני מתפעל מרגליה הארוכות. תכף הן יהיו כרוכות סביב המותניים שלי. מהאגן עתיר הקימורים. אני כבר מת ללקק את כולו בלשוני. מהבטן העגולה שלה שבתוכו נמצא הילד שלנו.
אני ‏מתמלא גאווה רק מלחשוב על זה.
פאק,עוד כמה חודשים אנחנו עומדים להיות הורים ליצור קטן ‏ויפהפה.
אני מת לדעת כמה מה יש לנו.
"הגרבונים." אני מצווה.
היא מתפתלת ופושטת אותם,והזין שלי נהיה אפילו יותר קשה. אני מרים גבות אל מול החזייה והחוטיני תחרה שלה בצבע לבן. "כל זה ‏לכבודי?" שאלתי אותה בטון ערמומי.
מרי חייכה חיוך זדוני,"אולי" היא לחשה.
"תורידי אותם" החזייה נוחתת בחיקי, החוטיני הלבנים על הראש שלי. אני מקרב אותם לאפי ושואף את הניחוח המתוק העולה מהבד הרך. אני חושב על חום פיה על הזין שלי.
על החום של הכוס שלה.
מרי עירומה לגמרי, עומדת שם עם זרוע אחת מקופלת מעל שדיה והיד השנייה מסתירה את הגבעה העירומה שבין רגליה.
"תני לי לראות אותך." אני מתחיל להזיע והפה שלי מתמלא ריר.
היא פותחת זרועות ואני רואה אותה.
עומדת מולי האישה הכי יפה בעולם.
אני לא מסוגל להוריד ממנה את העיניים שלי.
‏גם אם יצמידו לי אקדח לרקע,אני לא יזיז את עיניי בחיים ממנה.
"את יפה מתמיד." הלשון הרעבתנית שלי מלקקת את שפתיי בידיעה שתכף הן יהיו על השדיים המושלמים שלה, על בטנה, על ירכיה. אני בולע במאמץ ונזכר כמה מתוקה היא.
"תורך," היא אומרת.
אני פושט זרועות אליה. "בואי." ידיי מונחות על האגן שלה ואני מרים אליה מבט. אני אוהב אותך, מרי. היא מתנשפת חזק ומהר, רועדת קצת. שדיים תפוחים. פטמות כהות זקורות. עור זרועותיה מסתמרר.
"קחי," אני אומר ופושט את חולצתי. היא על הברכיים, אצבעותיה הלהוטות על החגורה שלי, הכפתורים, הרוכסן. היא משחררת את הזין שלי ומחזיקה אותו.
בכפות ידיה החמות. פאק. היא מרכינה ראש ומנשקת את הזין התפוח, ואז מכניסה אותו, סנטימטר אחרי סנטימטר, לפה החם והרטוב שלה.
פאק.
היא מלטפת את הזין שלי בלשונה, כף ידה חופנת את הביצים, מעסה אותן כמו שאני אוהב. היא מחליקה את הזין הרטוב שלי על פניה, ואז מחזירה
אותו אל בין שפתיה. אני אוסף את שערה בכף ידי ומביט בראש היפה שלה עולה ויורד. הלחץ מושלם כשהיא יונקת אותי פנימה לאט וחזק. חום פיה, הגניחות שנמלטות מבין שפתיה... אני צריך רמה גבוהה מאוד של איפוק כדי לא לגמור.
"טיילור," אני אומר. בקושי.
היא מרימה אליי מבט והשפתיים העסיסיות והתפוחות שלה מכסות חלקית את הזין הפועם שלי.
"אני רוצה לגמור בתוכך."
היא מנשקת את הקצה ואז מוציאה אותי מפיה.
"קומי," אני מורה לה.
הכוס שלה מבריק ואני נוגע בו באצבע המורה שלי. היא כל כך רטובה. כל כך מוכנה.
הזין הקשה שלי מתפתל, נואש להיכנס לתוך החום שלה. אבל לפה שלי יש תוכניות אחרות. אני מת מצמא, ולא למים.
תוך שניות אני עירום, מרים את מרי אל הספה, התחת המשגע שלה מברך לשלום את פני,אני מושך אותה לעבר כתפיי. היא מתנשמת, קצרת נשימה, רגליה הדקיקות מתנדנדות מכתפיי, היא פרושה לרווחה לקראתי.
הנה את. שלי. תמיד היית שלי.
הפה הרעבתן שלי עליה, מתענג על הדבש הטעים על לשוני. אני סוגד למרי, ורק לה.
היא ספוגה בנוזלים, נקטר, מיצים מטפטפים על הסנטר שלי. הראש שלה טופח על הכריות מאחוריה כשהיא נעה על הפה שלי. אני מלקק אותה מלמעלה למטה, מצד לצד, ואני אוהב את התחושה של הכוס שלה מתהדק מסביבי. אני זז אחורה קצת, ומרים מבט אל שדיה התפוחים, אל ‏הבליטה הקטן של בטנה, אל שפתיה הפשוקות, אל הראש השעון לאחור והעיניים העצומות. אלוהים.
היא עוצרת נשימה. אני מחדיר אצבע לתוכה, הפה שלי על הדגדגן שלה, נחוש להעניק לה את כל מה שהיא צריכה. היא אוחזת חזק בשערי ומושכת. הגניחות השקטות שלה יכולות להתחרות בכמה מהמנגינות היפות ביותר ששמעתי בחיי. כשהיא גומרת אני אוחז באגן שלה בכוח, הפה שלי לא עוזב את הכוס שלה, רעב לספוג את כולה לתוכי.
היא ממלמלת מילים שאני לא מבין, אבל אני שומע את החיוך בקולה. את הכרת התודה באנחה הארוכה שלה.
אני קם ומנגב את הנוזלים מהסנטר, וכשאני מטה אותו למעלה, עיניה חום דבש שלה והעמוקות נפקחות לאט והחזה שלי מתכווץ. "שום דבר לא ייקח אותך ממני שוב,את שלי לתמיד" אני אומר לה בתנועה אחת אני מרים אותה
ונושא אותה אל חדר השינה, מוכן לתבוע את בעלותי עליה לתמיד אני כזה טיפש! איך חשבתי שזה היה רעיון טוב להזמין את אמא של מרי לחתונה שלנו?!
הו אלוהים.
הבט הפגוע שהיה בתוך עיניה שבר אותי לגמרי.
לא לדבר על זה שהיא בכלל סלחה לי על כזה דבר.
אני עדיין המום מזה,גם עכשיו.
אבל אני מנסה להתרכז במה שקורה עכשיו,בה.
לא משנה מה.
היא הכי חשובה לי ואני בחיים לא עושה עוד טעות איתה,בחיים.
חשבתי שכמעט איבדתי אותה בגלל הטעות שלי,אך טעיתי ומזל שכך.
כי אם היא לא הייתה סולחת לי,הייתי מת.