המזכירה שלי . ספר ראשון בסדרה

פרק 64

סטפן

אנחנו מגיעים לאולם. טיילור ודנה
הולכים לחדר החתן והכלה כדי
לפגוש את שאנון לתיקונים אחרונים. מארק ואני ממתינים עם דיימון שקט כמו תמיד,לאורחים.
ואני, רק אני, ממתין להפתעה של מרי, שיכולה גם לעלות לי ביוקר. "אחי,אתה באמת מתכוון לעשות את זה?" מארק שואל בפה מלא.
"חזיר. זה מה שאתה, חזיר. מתי
תלמד לאכול בפה סגור, למען השם?" אני צועד בחדר מצד לצד מתוח ועצבני, והאדון 'החבר הכי טוב שלי' אוכל כמו חזיר. יופי מארק.
"יופי, צחקנו, השתעשענו ועכשיו
תענה לי, אתה מודע לזה שמרי תרצח אותך?" אומר מארק.
אני בהחלט בטוח בזה אבל אני עומד אחרי המשימה שלי.
אני עושה את זה בשבילה.
בשביל שלה היה טוב ושהיא תוכל לפתוח פרק חדש חייה.
אחרי מספר דקות שאנחנו מברכים את אנשים ואומרים להם איפה להיכנס.
היא מגיעה.
אי אפשר לפספס היא ‏העתק של מרי,רק עם שיער ארוך יותר וחלק במקום מתולתל.
אמא של מרי לבושה יותר מדי חשוף ממה שחשבתי שהיא תלבש. היא לבושה בשמלה מיני אדומה עם עקבים גבוהים כשפניה מאופרות מוגזם מידי ובין אצבעותיה סיגריה דלוקה.
"בבקשה אל תגיד לי שזאת אמא של מרי" לוחש לי מארק בטון נגעל.
אני בולע רוק אך מהנהן.
גם אני לא תכננתי את זה בכלל.
היא נראית....
טוב.... איך אני אמור להגיד את זה בלי ‏להעליב כי בכל מקרה היא אמא של מרי.
"למה היא לבושה כמו זונה?" לפתע דיימון שאול לידי באדישות.
מאז שהוא דבר עם מארק הוא זורק לי פה שם משפטים שלמים.
"גברת טיילור כמה טוב לפגוש אותך" אני מושיט את ידי לעברה כשהיא מתקדמת אלי ולוחצת את ידי.
"גם אותך,חמוד. אבל השם הוא בייקר,מליסה בייקר בשבילך" היא מסבירה בזלזול ומושכת בחזרה את ידה.
אני מרים גבה לעברה,בייקר? זה לא טיילור?
מה?
יכול להיות שלא קוראים למרי טיילור?
"רגע. אז שם המשפחה שלך זה לא טיילור?" שואל מארק לידי.
היא מזיז את מבטה לעבר מארק,"לא חתיך. זה בייקר. אז למה בדיוק הזמנת אותי?" היא שואלת וחוזרת אלי.
בזמן הזה היא חוקרת את גופי ‏מלמטה עד למעלה כשמבט רעב בעיניה.
לעזאזל,מה יש לאישה הזאת?
לצידי אני שומע את דיימון עושה קולות של הקאה אך אני מנסה לא להתייחס לכך.
"הבת שלך מתחתנת היום" עניתי בטון טיפה כועס.
"בת? ‏איזו בת בדיוק?" הרמתי שוב גבה לעברה. יש לה עוד בנות שאני צריך לדעת עליהם כשהיא שואלת אותי את זה?
"מרי טיילור" עניתי.
"אהה,היא. אז היא מתחתנת? עם מי בדיוק?" היא שואלת בזלזול.
אני מנסה בכל כוחי ‏להישאר רגוע ולא לעשות בלאגן.
מי היא חושבת את עצמה שהיא מדברת בזלזול כזה על מרי?!
כנראה שמארק צדק זה היה טעות.
"רגע,היא מתחתנת איתך?! אוי,סליחה יקירי על ‏ההתנהגות שלי. עכשיו אני מצטערת שבעלי לא בא איתי" לפתע היא שנתה לגמרי את הגישה שלה ונראתה פתאום שמחה יותר.
אבל אותי זה לא ממש קונה.
"כן. היא מתחתנת איתי. הזמנתי אותך בשביל שתוכלי לדבר ו‏לפתור דברים" עניתי.
היא מחייכת לעברי חיוך גדול אך הוא לא מגיע לעיניה.
"אוי,כמה חמוד. ברור שאני אדבר איתה. אני ואביה ‏ניסינו כמה פעמים אך היא אף פעם לא ענתה לנו" היא מספרת בעצב.
אני מבין עכשיו למה היא לא ענתה לך.
חשבתי בראשי.
"בסדר. לכי ‏בינתיים ‏תתפסי מקום. נפגש אחרי הטקס" אמרתי.
היא חייכה אלי שוב,קורצת לעבר מארק ונכנסה פנימה.
"אתה בטוח בזה,אחי? כי לי יש הרגשה לא טובה בכלל בקשר לזה" מארק אומר לידי.
כן... עכשיו גם אני חושש. אבל אין כבר דרך חזרה.
אני ‏רק יכול להתפלל שזה ילך טוב.