אהובה

פרק 49

"תשאירי אותנו לבד" היו מלותיו היחידות של לוקה לאחות, לא העזתי לומר מילה, "ידעת" יותר אמר משאל, הנהנתי בכל זאת "באתי לספר לך, אני נשבעת" אמרתי והסתובבתי אליו עם גופי, תפסתי את ידו בניסיון נואש לחבר בנינו במגע.

אבל המגע הזה הרגיש ריק, הוא לא לקח את היד חזרה לחיקו אבל גם לא החזיק אותי חזרה, פשוט תלוי באוויר. "לדעת את המין של העובר זה חודשים, כמה זמן את יודעת?" שאל בקול ריקני.

"שבועיים" עניתי בראש מושפל, הוא לקח את ידו ממני, "שבועיים?" שאל כלא מאמין מסתובב במעגלים בחדר, "למה? למה שלא תספרי לי את זה?" שאל בקול מאוכזב, דמעות שקטות יורדות מעיניי ואני לא מוחה אותן.

לא עניתי, לא הייתי מוכנה להודות בדבר שחששתי מכל, לא חששתי מהלידה ולא מלהיות אמא, רציתי את זה, באמת. במשך השבועיים האחרונים ככל שחשבתי על זה יותר ויותר הבנתי שזה משהו שאני רוצה.

להיות אמא.

"בטוח יש לך סיבה," המשיך, "למה לך להסתיר דבר כזה, אמרת שאת רוצה ילדים, דיברנו על זה, למה לא סיפרת לי?!" הוא הרים את קולו ופשוט פלטתי את החששה שלי בקול רם "כי לא ידעתי אם אתה האבא!" צעקתי חזרה ומבטו הפך ממאוכזב לפגוע, זה שובר אותי.

"לא ידעת מי האבא? מי עוד יכול להיות האבא? שכבת עם מישהו אחר?" קולו היה תקיף וידעתי שהוא כזה רק בגלל המידע החדש שקיבל, "בחטיפה" זה כל מה שעיניתי וראיתי את האסימון שלו נופל, "הוא לא סתם נגע בך, הוא אנס אותך?" שאל והתקרב אלי בפתאומיות, זה לא הפחיד אותי אבל לא הייתי מסוגלת להסתכל בעיניים שלו.

הנהנתי קלות, הוא תפס את פניי והרים אותם שאסתכל בעיניו והצמיד את המצחים שלנו, "למה לא אמרת?" שאל ברכות ומחה את הדמעות שלי, לא עניתי פשוט המשכתי לבכות בשקט, "את היית עם המחשבות הנוראיות האלה במשך כל השבועיים האחרונים" אמר לעצמו, "בטח זה היה נורא" המשיך וצדק היה מזעזע כל יום לחשוב על זה שאני מגדלת ילד לא של בעלי.

"נעשה בדיקת אבהות" אמר לפתע, פערתי את עיניי "ומה אם הוא לא שלך?" שאלתי בחשש, "אז נעשה מה שתחליטי, תרצי להפיל נפיל, תרצי ללדת אותו ולשלוח לאימוץ נעשה את זה תרצי ללדת ולגדל אותו, הוא יהיה הבן שלי כאילו דם מדמי, מה שאת מחליטה, יקרה" אמר ומשכתי אותו אלי לחיבוק שהוא מיד התמסר אליו.

-------------------

"זה לא אמור לקחת זמן, מזל שאת בשבוע המתאים" אמר והחזיק את ידי, החזקתי את ידו חזק מאוד, אבל הוא לא התלונן.

רופא נכנס לחדר כמה דקות אחרי עם מעטפה סגורה, לוקה לקח אותה מידו וחיכה עד שהרופא יצא לפני שפתח אותה, "רגע" אמרתי, "אני לא יודעת אם אני יכולה לעשות את זה" אמרתי בכנות, "לפני שאנחנו נכנסים לסרטים בואי נבדוק מה כתוב" אמר והנהנתי בהסכמה.