אהובה

פרק 28

"מה אם אני אשכח את מה שסיכמנו?" אני שואלת בחשש, אנחנו בדרך לאולפן בו אנחנו נצלם את הריאיון שלי. לוקה נוהג ואני יושבת במושב לידו, הוא לוקח את ידי ומנשק אותה "אז את תאמרי מה שאת מרגישה, אני סומך עליך" אמר וזה חיזק אותי מאוד לשמוע את זה. "את תהיי מושלמת" סטפני מעודדת אותי מהמושב האחורי. היא מניחה את ידה על הכתף השמאלית שלי בתור חיזוק ואני מניחה את ידי הימנית עליה בתור תודה.

אנחנו מגיעים שלושתנו ועוד 4 חיילים נוספים אחרינו כמו צל, והאישה שדיברתי איתה בטלפון אתמול ניגשה אלינו והציגה את עצמה בתור זאת שתראיין אותי, היא שלחה אותי לאיפור ושיער. אני וסטפני הלכנו לשם בזמן שלוקה יצא החוצה לשיחת טלפון, ארבעת החיילים באו איתנו ועמדו בפינת החדר בזמן שמסדרים אותי וסטפני יושבת לידי ומדברת עם המאפרת ומעצבת השיער, זה הרגיע אותי שהיא מעסיקה אותן ככה שאני לא אצטרך לדבר.

"איזה סטייל יותר מדבר אלייך?" שאלה אותי ולא ידעתי מה לענות "כמה שיותר טבעי" אני מניחה והיא מהנהנת ובאמת עושה לי איפור עדין וביקשה רשות לשים לי אודם אדום, אני חושבת שעדיין לא שמתי אודם אדום אבל זה הרגיש טוב. אחרי זה סידרו לי את השיער לבקבוקים בלונדינים יפים והייתי מרוצה מהלוק שלי.

הסתכלתי על עצמי במראה, לבשתי מכנס מחויט חום בגזרה גבוהה, חולצה שחורה ארוכה צמודה, חגורה חומה עבה ונעלי עקב חומות. הפנים שלי מאופרות קלות יחד עם שפתיים אדומות דם ושיער מסודר ונקי.

הלבוש שלי היה לא חושפני בכלל ככה ששום צלקת לא נראתה וזה הקל עלי מעט בחשש, אני יודעת שהם יודעים עליהם ושאני הולכת לדבר עליהם אבל לפחות שלא יצביעו לי על אחת ויגידו "איך זה קרה?" כי זה מה שישבור אותי ויגרום לי לחזור לסיטואציה שזה קרה ואני לא אוכל להמשיך. לוקה היחיד שקיבל את כל הפרטים במפורט. לאנה ורפאל יודעים איך הם קרו אבל הם היו שהם קרו ולא קיבלו פרטים מפורטים.

סטפני מחמיאה לי ואני מחייכת אליה ומודה לה, כשאנחנו יוצאות מהחדר, מריה, המראיינת מוצאת אותי ומראה לי את האולפן, הצלם, אחראי על הסאונד, המפיקה, הבמאי אפילו נערת המים. "חמש דקות לצילום" הבמאי מודיע ואני מתחילה להילחץ שוב, אני חושבת על ללכת לחפש את לוקה אבל אני לא מספיקה להסתובב שאני מרגישה את חום ידו על המותן שלי.

אני מסתובבת אליו והוא בוחן אותי, "אני בלחץ" אני ישר פולטת, "את תצליחי את זה" אמר בביטחון ואז הוא הנמיך את ראשו ליד האוזן שלי "ואת נראית מאוד סקסית עם האודם הזה" קולו גרם לי לצמרמורת אבל ישר החזרתי "האמת שהדבר הראשון שחשבתי עליו זה איך אתה תראה אחרי שאני אנשק אותך איתו" ניסיתי כמה שפחות להיות מובכת ממה שאמרתי אבל שראיתי את המבט שלו נדלק חייכתי לעצמי. "דקה לצילום!" הבמאי צעק ולא נתן לי ולוקה להמשיך את השיחה.

לוקה תפס את פניי וקירב אותי אליו, ידיי עלו על החזה שלו כשהוא נישק את מצחי, "לכי תראי להם מה זה" אמר וחייכתי אליו. הלכתי לשבת מול מריה על כורסא נוחה ואז הצלם אמר, "שלוש, שתיים אחת... אקשן" ואז הריאיון התחיל, האמת שהוא התחיל לא רע בכלל, השאלות אותן שאלות, זכרתי איך רציתי לענות, היא לא שאלה על צלקת ספציפית או דרשה לדעת מה קרה.