נקודת מבט – לוקה
הראייה שלי מטשטשת בגלל הזיעה שעל מצחי נכנסת לעיניים שלי, אני מנגב את הזיעה עם הזרוע שלי וממשיך להכות את המתחרה שלי, מכה ועוד מכה ועוד מכה והוא נופל חסר הכרה על הרצפה. אני מוריד את הכפפות מידיי ואת מגן השיניים שלי וזורק אותם על הרצפה.
"סיבוב טוב גבר" דניאל, החבר הכי טוב שלי והאקר הכי טוב באמריקה תופח על גבי כשהוא מושיט לי מגבת ובקבוק מים. הנהנתי לו בתור תודה והתיישבתי על אחד הכיסאות מול הזירה שעלו עליו שני חברה "אני שם חמישים על דוני" צעקתי למי שאחראי על ההימורים.
דוני לא היה הכי טוב אבל בהחלט יותר טוב מהמתחרה שלו. "אבא שלך התקשר, הוא ביקש שתחזור, זה נשמע רציני" דניאל הודיע לי ונאנחתי. "תמשיך להמר בשמי?" קמתי על רגליי והלכתי להתקלח זריז לפני שאני אלך למשרד של אבי.
דניאל הסכים והבאתי לו 150,000 דולר במזומן מקווה שהוא ישלש את הסכום, בדרך כלל אני לא מהמר על אחרים הכסף שאני מקבל שאני נלחם זה מספיק לא שאני צריך עוד כסף אבל אני לא יכול לשבת ולא לעשות כלום ככה שאם כסף יוצא מזה זה תמיד טוב.
אני יוצא מהמקלחת החמה ולובש ג'ינס וחולצה מכופתרת, לא הבאתי איתי בגדים רשמיים. אני מקווה שאין אורחים במשרד של אבא. אני מסדר את שערי ויוצא החוצה כשאני מקבל כמה טפיחות על השכם ומחמאות על הקרב שלי.
אני נכנס למכונית ונוסע למשרדים, כשאני מגיע כולם מסתכלים עלי. אז כנראה שזה חשוב. אני מתעלם מהמבטים ונכנס לחדר של אבי, מבלי לדפוק. הוא יושב על הכיסא שלו מאחורי שולחן שחור גדול על השולחן מלא במסמכים. העניבה שלו משוחררת והוא כועס על מישהו בטלפון והוא מכווין אותי לשבת ומסמן לי להיות בשקט.
אני מתיישב בשקט ומקשיב לשיחה "היא עדיין לא בת 18 רוסו" נאנח הבן אדם בטלפון "וזה משנה כי? היא סיימה בית ספר. שתהפוך להיות בת 18 בניו יורק" אבא אמר בחוסר סבלנות "אני הבטחתי לה שלא אחתן אותה לפני 18, רק עוד חודש"
אחתן? אז זה העניין, הוא רוצה לחתן אותי? ועוד לילדה? היא אפילו לא בת 18 מה דחוף לו שוב לחתן אותי. אני נאנח בשקט ועוצם את עיניי, כשאני פוקח אותם עיניו של אבי נעוצות בי "בעוד חודש בדיוק?" שאל "כן, רוסו. חודש הבא נדון על זה" אמר "אז היא שמורה לניו יורק? שאני לא אגלה שאתה תחתן אותה למישהו אחר, אתה לא תרצה לפגוע בכבוד שלי נכון?" אבי המשיך כשעיניו מנסות לפענח אותי, אני שונא כשהוא עושה את זה "כ.. ברור, לא. אני אחזור אליך בעוד חודש"
אבי ניתק את השיחה ושילב את זרועותיו על החזה שלו "אז אני מתחתן?" שאלתי בטון יבש "כן לוקה הגיע הזמן, למזלך היא אוצר אמיתי" אמר והנהנתי "היא ילדה אבא, אפילו לא 18, אני בן 26, שמונה שנים הבדל" אמרתי למרות שיש דברים יותר גרועים אצלנו.
לפני שבועיים התחתנו מישהי בת 19 ומישהו בן 37 זה היה לא נעים אבל אין מה לעשות, הוא אלמן וגבוה במעמד והיא נמוכה במעמד ככה שזה טוב למשפחה שלה. אבי נאנח "שנינו יודעים שזאת לא הבעיה לוקה" אמר והצמדתי את שפתיי, לא רוצה לדבר על זה שוב.
"הסיבה לא חשובה, אני לא יכול לעשות את זה" הודעתי יודע שהדעה שלי לא חשובה כאן "זה חבל אבל אין ברירה, אם לא ניקח את ההצעה מישהו אחר יתחתן איתה, תאמין לי היא האפשרות הכי טובה בשנים הקרובות" אמר והבנתי שאין לי מה להתווכח אז פשוט עזבתי את זה "זה הכל?" שאלתי והוא הנהן, יצאתי מהמשרד.
אני נכנס הביתה וטורק את הדלת חזק מידי ואחותי, סטפני נבהלה "אידיוט" סיננה התעלמתי ממנה ונכנסתי למטבח מחפש משהו לאכול, אני כותב לדניאל שיעדכן אותי ברווחים והוא מוסר שיש רווח של 100,000 בינתיים.
דניאל הוא הבן אדם הכי חכם שאני מכיר, הוא יודע לחשב את היכולות של כל מתמודד ולהחליט על מי להמר. לא שדניאל צריך אבל כתבתי לו שהוא יכול לשמור את הרווחים, אני הרי לא עשיתי כלום אבל בדיוק קיבלתי התראה על זה שהועבר לי 300,000 דולר לחשבון בנק. על ה200,000 ששמתי ו100,000 שדניאל הרוויח לי.
העמסתי לי צלחת מהסירים המוכנים על הגז בדיוק סטפני נכנסה למטבח "מה אבא עשה?" שאלה וגלגלתי את עיניי, כולם נהיו פתאום רכלנים מגעילים "למה יש לי תחושה שאת כבר יודעת" אמרתי והיא חייכה "אולי ציפור קטנה לחשה לי שאתה מתחתן, אבל רציתי להיות בטוחה" אמרה והייתי כבר מיואש, שמועות מתפרצות כאן כמו אש בשדה זרדים "ולפי המבט שלך השמועה נכונה" אמרה.
"איך אתה עם זה?" שאלה הפעם בטון מנחם, באמת אכפת לה, "לא אכפת לי שיעשו מה שבא להם" סיננתי ועקפתי אותה ללכת לשבת לאכול, אני רעב כל כך אבל משום מה יש לי גם בחילה נוראית, אני מרגיש שאני הולך להקיא.
אני מתחתן.
מרוב שרציתי לצאת מהשיחה עם אבא לא שאלתי אפילו על השם שלה. "אבא אומר לארוז, טסים לאיטליה" סטפני מעדכנת אותי, "כולם?" שאלתי והיא הנהנה "אוי לא" מלמלתי. הוא לא יחכה לשום חודש העקשן הזה.
"בסדר" אישרתי וראיתי אותה כותבת בטלפון. "נקווה שהיא נחמדה יותר מאמה הזאתי, לא יזיק לי חברה" אמרה ויצאה מהמטבח
וכאילו היא זימנה שד מהשאול קיבלתי הודעה מאמה,
אמה: "רוצה לבוא אלי היום? אני מתגעגעת"
אני: "לא. וצריך להפסיק לגמרי, אני עומד להתחתן"
אחרי ההודעה שלי היא התקשרה אלי כמה פעמים אבל לא עניתי, אין לי כוח להסביר, כי אין מה להסביר לא יקרה כלום כי אני הולך להתחתן ואני לא בוגד מזדיין.

YOU ARE READING
אהובה
Romance"סליחה תחזור על זה" ביקשתי מאחד המארגנים "בעוד דקה הדלת תיפתח ואת תכנסי עם הורייך הם יגישו אותך לבעלך לעתיד ואז הם יחזרו למקומם" הסביר והנהנתי בחשש, אימי ואבי הגיעו "אל תהרסי את זה אליאנה" זה הדבר הראשון שאמר לי בשבועיים שלא התראינו, אנחנו בחתונה של...