נקודת מבט - אליאנה
"איזה בן זונה" סיננה סטפני אחרי שסיפרתי לה על היחסים שלי עם אבא שלי, אחרי השיחה שלי עם לוקה על זה שהוא לא מתנהג כמו אבא שלי חשבתי על זה כל הלילה, כל החיים חשבתי שזה נורמלי, אפילו שרפאל ולאנה אמרו לי שזה לא אני האמנתי שאבא שלי לא יעשה לי משהו רע, חשבתי שהוא באמת עושה את זה כי ככה מתנהגים אבל התקופה האחרונה העירה אותי.
חייכתי בעצבות, פנייה התרככו, "אני מצטערת אלי, הוא עדיין אבא שלך" היא ליטפה את ידי שהייתה מכווצת לאגרוף. הרפיתי את האגרוף והרמתי אליה את מבטי "אין לך על מה, הוא באמת לא היה אבא טוב" משכתי בכתפיי וקמתי על רגליי ונכנסתי למטבח והכנתי לי משהו קטן לאכול.
שמעתי צעדים מאחוריי וחשבתי שזאת סטפני אבל הצעדים היו שונים ואז הרגשתי אותו, הסתובבתי וחייכתי אל לוקה שנכנס כבר לבוש לעבודה, "בוקר טוב" אמרתי וחזרתי להכין את החביתה שלי. לפתע הרגשתי את ידו על הגב שלי וקפאתי לרגע ואז הוא נישק את רקתי.
"בוקר טוב" אמר בקול מחוספס והכין לעצמו קפה, סטפני הסבירה לי שפעם ניסו להכין לו קפה שרק ישתה ולא יכין אבל הוא שנא כל קפה שהכינו לו ככה שרק הוא מכין לעצמו קפה. אני מסתכלת על כל פעולה שהוא מבצע וזוכרת כל דבר שהוא עושה כדי שאוכל להכין לו קפה יום אחד.
אין סיכוי שאני לא אצליח להכין קפה כמו שצריך, מה הוא כבר עושה שאני לא אצליח לעשות? זה לא מסובך אבל אני מבינה איפה אפשר לטעות, אני מסיימת להכין את האוכל ואז נופלת עלי ההבנה "אתה רוצה גם ארוחת בוקר?" שאלתי אבל הוא הניד בראשו ולגם מהקפה שלו "אני חייב לצאת יש לי פגישה עוד עשר דקות" הסביר. "איך תספיק, סטפ אמרה שהמשרד במרחק של עשר דקות נסיעה" שאלתי "כשאני רוצה אני יכול להגיע גם בחמש" הוא קרץ לי ויצא מהמטבח ושמעתי את קולה של סטפני.
לפני שיצא קראתי לו וביקשתי שיסע בזהירות הוא רק הנהן ויצא החוצה, "את באמת דואגת לו מה?" סטפני תקעה לי מרפק בצלעות בצחוק, "אני לא רוצה שהבעל שלי ימות בתאונת דרכים" אמרתי באגביות ואז הבנתי מה אמרתי, כיסיתי את פי במהרה, הרגע קראתי ללוקה הבעל שלי. עיניה של סטפני נפערו וחיוך גדול עלה על שפתייה.
"בואי גיסתי נלך לעשות קניות היום הולדת שלך עוד מעט מגיע" אמרה ושילבה את זרועה בזרועי ומשכה אותי לדלת הכניסה, אני והיא כבר לבושות אבל אני בלי תיק וכלום "רגע לא צריך להודיע ללוקה קודם? הוא גם לא רצה שאני אצא מהבית" עצרתי במקומי "באיזה קטע לא לצאת מהבית?" התעצבנה.
"הוא אמר שיש סכנה ועד שהוא לא יטפל בזה עדיף שלא אצא, הכל בסדר אני אחגוג ביום אחר. גם ככה עד לפני כמה שנים לא חגגתי יום הולדת בכלל." הסברתי "לא, אנחנו הולכות לצאת ולקנות לך שמלה מהממת שכל אחד יתעלף מלראות אותך ולוקה יכול לבוא לשמור עלינו אם זה מפריע לו" אמרה והפתיעה אותי אבל באמת רציתי לחגוג את היום הולדת שלי.
YOU ARE READING
אהובה
Romansa"סליחה תחזור על זה" ביקשתי מאחד המארגנים "בעוד דקה הדלת תיפתח ואת תכנסי עם הורייך הם יגישו אותך לבעלך לעתיד ואז הם יחזרו למקומם" הסביר והנהנתי בחשש, אימי ואבי הגיעו "אל תהרסי את זה אליאנה" זה הדבר הראשון שאמר לי בשבועיים שלא התראינו, אנחנו בחתונה של...
