אהובה

פרק 52

אני ואליאנה יורדים במדרגות למרתף, היא לא הייתה שם מעולם ןמסיבה מסויימת.
המקום מחריד, מלא דם, אנשים פצועים ואביזרי עינויים למיניהם.

אבל היא סופסוף מרגישה חזקה מספיק לעמוד מול אבא שלה, חודשיים שלמים אני מתענג על הצרחות והכאב של החלאה הזה, היא אמרה לי שבוע שעבר שהיא רוצה בקרוב לדבר איתו ולגמור עם זה אז לא התעללתי בו כדי שלא תראה את אבא שלה במצב נוראי.

למרות כל מה שעשה לה היא עדיין לא רוצה לראות אותו גוסס מול הפרצוף שלה, אני הולך לתא שלו ואליאנה משתרכת אחרי, "את בטוחה?" שאלתי אותה מחזיק בידית היא רק הנהנה.

פתחתי את הדלת והוא נחשף בפניי, אני עדיין מסתיר אותו ממנה עם הגוף שלי, נותן לו להתסגל לאור ומדליק את האור הגדול, הוא מסתנוור ומקלל.

אני נכנס וחיוך מבחיל עולה על שפתיו כשאליאנה נכנסת אחריי, "מה יש לנו כאן?" אמר והשתעל, הרצון להגן עליה גועש בורידים שלי, להרחיק אותה ממנו ולרצוח אותו ככה שהוא לעולם לא יוכל לאיים עליה יותר.

"היי אבא" אליאנה עקפה אותי והתקרבה אליו אבל במרחק בטוח. הוא קשור לכיסא במרכז החדר ולא נראה בשיא שלו, הוא רזה מאוד והשיער האפור שלו ארך מה שביגר אותו בעשר שנים.

"אני אולי אבא שלך אבל את לא הבת שלי" תודה לאל, "את בושה למשפחה שלנו, תראי מה את עושה לה" ירק, רציתי לקפוץ עליו אבל אליאנה נשארה רגועה ואפילו לא מצמצה לדבריו.

"אתה יודע, זה מצחיק. כל החיים שלי אתה אמרת לי את זה ותמיד פחדתי לדבר חזרה אבל עכשיו שאתה חלש ולא יכול לעשות לי דבר אני יכולה לומר מה שאני רוצה" אמרה בקול יציב וחזק, הבנתי שהיא מסוגלת לעשות את זה ולקחתי צעד אחורה נשען על שולחן צמוד לקיר ומסתכל על אשתי מתחזקת ונלחמת נגד האויב מספר אחת שלה, אבא שלה.

הוא גלגל את עיניו בתור מישהו משועמם אבל היא לא התייחסה והמשיכה לדבר, "כל החיים שלי אני העסקתי את עצמי בשאלות, למה אתה לא אוהב אותי? למה אני לא טובה מספיק בשבילך? קיבלתי ציונים טובים, לא עשיתי בעיות, עשיתי כל מה שאמרת לי אבל אף פעם לא היית מרוצה, בכל פעולה שעשיתי מצאת טעות או בעיה," הוא קטע אותה בנחירת בוז "תפסיקי לקטר ותסיימו עם זה" אמר בחוסר עניין,

"לא הפעם אתה תשתוק ותשמע כל מה שיש לי לומר," כעסה ואביה היה מופתע עד מאוד ואני מבין שהיא אף פעם לא הרימה עליו את קולה. "אני הבנתי שהבעיה שלך לא הייתה עם מה שעשיתי אלא איתי, אף פעם לא הייתי מה שרצית נכון? רצית בן, רצית ילד חזק שילחם שיראה ידע בעסק נכון? מישהו חכם שידע מחשבים מישהו שיעמוד על שלו אבל קיבלת בת שעשתה הכל בחיים שלה כדי שתהיה מרוצה אבל שום דבר לא היה טוב מספיק כי היא לא הייתה מה שציפית." היא ירתה את כל המילים בכאב ורציתי לתמוך בה אבל ידעתי שזה דבר שהיא צריכה לעשות את זה לבדה, אבל אם היא תצטרך אני פה מאחוריה.

"אני יודעת על מתאו, אבא." אמרה אחרי שקט ארוך, פניו נשארו אדישות, אבל עיניו הראו הפתעה, "אתה הרבצת לי כי 'עזרתי' למתאו לברוח למרות שאתה הוראת לו לברוח, למה?" שאלה והוא לא ענה, "למה?!" צעקה "כי את לא ידעת שאמרתי לו ללכת ככה שאת עדיין עזרת לו לברוח, עדיין הלכת נגד המילה שלי" אמר בפשטות, "כמעט הרגת אותי!" צעקה "אולי הייתי צריך לתת לך למות על הרצפה במסדרון המזוין" אמר ואצבעותיי נסגרו לאגרופים וכמעט קפצתי עליו.

"אולי," אמרה וגרמה לי לקפוא, "אבל עם כמה ששנאת אותי עדיין הייתי בעלת ערך נכון? לא הייתה לך שום דרך לעשות ברית עם ניו יורק, המאפיה החזקה ביותר. הם לא היו מסתכלים לכיוון שלך בלעדיי, הדבר היחיד שהיה לך להציע הוא שטח שאני מאמינה שאחרי פחות מחודש היו פותחים במלחמה כי לא היו יכולים לסבול אותך, אתה בן אדם נורא ושפל ואני בחיים לא אתן לך להתקרב אלי או אל המשפחה שלי."

"אני המשפחה שלך" סינן, אליאנה התחילה לצחוק מולו, "אתה מבין שאתה משוגע? לפעמים אני הבת שלך ולפעמים אני לא? אני קרובה שלך שנוח לך. אתה משתמש בי כדי להשיג כוח, כסף וסיפוק. ועכשיו אני הבת שלך בשביל שאתה תמשיך לחיות. אתה לא המשפחה שלי. לוקה," אמרה והצביעה עלי כשאמרה את שמי, "הוא במשפחה שלי, משפחת רוסו היא המשפחה שלי. אתה," הצביעה עליו, "לא המשפחה שלי, הדבר היחיד שמקשר בנינו הוא השם משפחה שלנו וגם עכשיו כבר לא כי חיתנת אותי בשנייה שיכולת, אז לא אבא. אנחנו לא משפחה"

"אם אתם תהרגו אותי איטליה תיפול, הבית שלך יפול" ניסה לנגן על הרחמים שלה אבל זה לא הצליח, "אל תדאג לאיטליה, אמא ומתאו מטפלים במצב, והם לא דואגים לך, אם תהית לעצמך" אמרה בקול ארסי ובחיים לא אהבתי אותה יותר כמו עכשיו עם הביטחון העצמי שלה.

"דבר אחרון," אמרה "אני רוצה לומר לך שאתה היית אבא חרא וגרוע מאוד, אבל דבר אחד לימדת אותי, איך לא מתנהגים לילדים שלך ותהיה בטוח שהילד שלי יהיה מאושר," אמרה ונגעה בבטן שכבר התחילה להראות, "ויהיה לו אבא אוהב, אבא מלמד, אחד שאכפת לו בתור בן אדם ולא בתור ההישגים או מה הוא יכול להביא לו." אמרה והמילים שלה גרמו לחזה שלי להתכווץ, אני כל כך רוצה להיות אבא לילדים שלה.

"סיימתי" אמרה ויצאה מבלי להביט לאחור מהתא, יצאתי מיד אחריה סוגר את האור ואת התא, והיא מיד התחילה לבכות, כל האנדרנלין שלה ירד וכל המתח נפל עליה בבת אחת, משכתי אותה אלי והיא קיבלה את החיבוק שלי ונאחזה בי "היית כל כך טובה אהובה" אמרתי ברכות לאוזנה והיא משכה את אפה, "וכבר אמרתי לך שאת סקסית בטירוף שאת עומדת על שלך?" אמרתי והיא צחקקה.

"כן?" שאלה והסתכלה עלי והנהנתי, "אתה הולך להרוג אותו עכשיו?" שאלה והנדתי בראשי, "עכשיו אנחנו עולים למעלה כי סטפני מנדנדת על ללכת לקניון כבר מהבוקר" אמרתי וחיוך עלה על שפתיה המתוקות שלא יכולתי להתנגד אליהן אז נישקתי אותן, כל כך רכות וממכרות.

---------------

"תראי את זה" סטפני הראתה לאליאנה עוד בגד תינוקות, "סטפ זאת שמלה" אמרה ולקחה את הבגד, "דבר ראשון תמיד טוב לקנות לעתיד, דבר שני גם בנים יכולים ללבוש שמלות" אמרה וחטפתי ישר את השמלה מידיה של אליאנה, "אל תכניסי לה רעיונות לראש, הבן שלי לא ילבש שום שמלה"

שתיהן צחקו והמשיכו לברור בבגדי התינוקות, "יש עוד 4 חודשים, כבר קונים בגדים?" שאלתי נשרך אחריהן, "ברור, אף פעם אין מספיק בגדים, חוץ מזה עוד חודשיים אליאנה לא תצא מהבית ככה שעדיף להיות מוכנים" סטפני אמרה ואליאנה הרימה גבה, "אין לך כוח לקום כרגע מהספה אז עם עוד בן אדם שלם בתוכך? לא נראה לי" סטפני אמרה ואליאנה סטרה לכתפה עם חיוך ופה פעור.