אהובה

פרק 50

נקודת מבט - לוקה

אליאנה יצאה מהמקלחת ובאה להתלבש, "תלבשי בגדים לצאת החוצה" אמרתי והביטה בי בפרצוף מבולבל, "אנחנו יוצאים" אמרתי "לוק אני עייפה" אמרה בקול עייף, "אני יודע אהובה אבל זה צריך להיות היום"

נכנסנו למכונית, עדיין קר בחוץ ואליאנה לבושה באחד הסוואטשירטים שלי, אין לה מושג לאן אנחנו נוסעים, זה לא משהו שאני רגיל לעשות, לדבר על עצמי או על העבר שלי אבל אני חושב שאני חייב את זה אליה.

היא לא פתוחה אלי כמו שאני לא אליה ואני לא יכול לכעוס עליה שהיא מסתירה ממני דברים כשאני מסתיר ממנה חלק משמעותי מהחיים שלי, הוא השפיע עלי מאוד אבל הוא העבר שלי, אליאנה, היא העתיד.

"לוק למה אנחנו פה?" אליאנה שאלה כי ישבנו ברכב כבר כמה דקות בחנייה של בית הקברות, הוצאתי נשיפה נרעדת ויצאתי מהרכב, לא הספקתי לפתוח את הדלת של אליאנה כי היא כבר יצאה החוצה.

הובלתי אותנו בשקט, לא עניתי לשאלה, עוד לא. אני מנסה לסדר את הכל בראש כדי לספר את הסיפור שאף פעם לא סיפרתי. הגענו לחלקת קבר שחיפשתי, הוא היה מלוכלך וזה צבט את ליבי כי זה מראה שלא הייתי פה הרבה זמן.

"אליזבת בראון רוסו - חברה, בת, אחות, אישה וכמעט אמא" אליאנה הקריאה בשקט וההבנה נפלה עליה, אפילו לא הייתי צריך לומר אבל בכל זאת התחלתי לדבר.

"חשבתי שזה לא הוגן שבסוף אני יודע את הדברים שלא רצית לספר ואת לא יודעת על שלי" התחלתי, היא שתקה רק נתנה לי לדבר והסתכלה עלי עם העיניים הירוקות הגדולות שלה.

הובלתי אותנו לישיבה, והסתכלתי על השעון שהראה שעוד שעה יהיה כבר 00:00 ויום השנה של אליזבת יגמר, ואז פשוט התחלתי לספר הכל.

"זאת אליזבת בראון, היא הייתה האישה הקודמת שלי, גם כן שידוך, עם לונדון. בגלל המרחק המשפחה שלה לא באה הרבה לפה.
לא אהבנו אחד את השנייה, הייתי עדיין ילד, לא ידעתי מה זאת אהבה זה הרגיש טיפשי כאילו מישהי סתם עברה לגור אצלנו בבית. אבל מה שכן כיבדנו אחד את השנייה, אני הבטחתי להגן עלייה עם חיי.
"וזה לא קרה, היא מתה, באשמתי. אני לא הצלחתי ללחוץ על ההדק ולהרוג את סטיב בן הזונה הזה והוא הרג אותה, ואת התינוק שהיה לה בבטן"

"היא הייתה בהיריון?" אליאנה שאלה בהלם נוגעת בבטן שלה בהסיח דעת "כן, חודש רביעי"
"לא כל כך הבנתי מה קרה שם" אליאנה אמרה בקול חלוש שהיא מסתכלת עלי עם העיניים הירוקות שלה שנראות שנרטבו מעט מדמעות, היא מלטפת את זרועי ומראה לי שהיא פה בשבילי.

"הם חטפו אותה, מצאתי אותה תוך כמה שעות ארוכות, אני, סטיב והיא היינו בחדר לבד הוא החזיק אותה קרוב אליו וכיוון לה אקדח לראש, אני עמדתי כמה צעדים רחוק מהם וכיוונתי אקדח אליו, אבל זה היה מסוכן מידי אם הייתי זז מילימטר זה פוגע בה, הם היו קרובים זה לזה.