אהובה

פרק 57

אני, לוקה והתינוק שלנו, חזרנו הביתה אחרי כמה ימים של התאוששות ואיך שנכנסתי רפאל ולאנה קפצו עלי "ראיתם אותי אתמול" צחקקתי "זה היה לפני יותר מ24 שעות" רפאל אמר וחייכתי "הוא פשוט כל כך טהור" לאנה אמרה שניגשה אל לוקה שהחזיק את התינוק בסל-קל.
וחייכתי למראה חבריי שמתלהבים מהתינוק שלי, הצלבתי מבט עם לוקה והיה לו מבט של אושר, לא ראיתי מבט כזה הרבה זמן.

"איפה סטפני ומתאו?" שאלתי ורפאל משך בכתפיו "הם לא יצאו מהחדר הרבה זמן בקושי לאכול" לאנה אמרה ומבטו המאושר של לוקה השתנה, לבהלה?
הוא הניח את הסל-קל על הריצפה ומיהר להעלות במדרגות לחדר של סטפני, לא שמעתי צעקות אז לא נראה לי שמדובר בקשר של מתאו וסטפני זה משהו אחר.

השכבתי לישון את הבן שלי במיטה בחדר שלו וירדתי למטה וראיתי את לוקה, דניאל ורפאל משחקים באקס בוקס.
התיישבתי על לוקה שפניי קבורות בשקע צווארו, חיבקתי אותו והתכווצתי כדי לא להסתיר לו את המסך, לוקה העביר את ידיו סביבי והמשיך לשחק אחרי שחטף נישקה קטנה על ראשי "אני לא רוצה ללדת יותר לעולם" מלמלתי "אנחנו עוד נראה בקשר לזה" לוקה אמר בשחצנות כי יודע שאני אתחרט ואתגעגע ללהיות בהיריון.

"רפאל תביא את השלט" פקדתי והושטתי את ידי אליו "אין מצב אלי אני עוד שנייה מנצח אותם אני לא יכול להפסיד" אמר וגיחכתי "הנה קחי אהובה" לוקה אמר והביא לי את השלט שלו והסתובבתי אל המסך שאני עדיין יושבת על לוקה.

שיחקתי וניצחתי בקלות רבה "מה? איך עשית את זה? את בטוח רימית" רפאל שאל שהניח את ידו על ראשו בהלם "היית מת שאני ארמה" הוצאתי לו לשון "אז איך עשית את זה?" שאל "לא לעשות כלום במשך 5 חודשים משתלם בסוף" צחקקתי והתחלנו סיבוב נוסף שכמובן שהרגתי את כולם למרות שדניאל היה ממש טוב אבל ניצחתי אותו בסוף.

"גם אני צריך להיכנס להיריון" דניאל אמר מבואס מהניצחון שלי וכולנו התפקענו מצחוק.
התחלנו סיבוב שלישי ושמעתי לחשושים מאחורי אבל לא הקשבתי להם כי התרכזתי ופתאום לוקה התחיל לדגדג אותי בטירוף, השלט נפל לי מהידיים והתחלתי להתפתל בזרועותיו "כן כן אני מנצח" דניאל אמר "אין מצב אני אנצח" רפאל אמר שאני מנסה להגן על הבטן שלי "מה זה פה? כולכם נגדי?" שאלתי והתחמקתי סופסוף מלוקה וקמתי על רגליי לקחתי כמה צעדים הצידה ולקחתי את השלט וניסיתי לנצח אבל זה היה כבר אבוד.

"לא! זה לא פייר" צעקתי וכמעט זרקתי את השלט על הקיר בעצבים "לא נורא אלי תנצחי פעם הבאה" רפאל אמר בחיוך שחצני וגלגלתי את עיניי "אתה חברתה לאויב אדוני" אמרתי ונעצתי את האצבע שלי על החזה של לוקה שרק חייך בחיוך ניצחון.

"אתה עוד תתחרט על הרגע הזה" המשכתי וניסיתי להראות מאיימת ואז עליתי לחדר של המלאך הקטן שלי ששמעתי במוניטור שהוא בוכה.

עליתי לחדרו, לקחתי אותו לידיי ונענעתי אותו מצד לצד אבל המשיך לבכות, בדקתי את החיתול שהיה נקי, סגרתי את הדלת של החדר והתחלתי להניק אותו ששמתי לב שכבר הגיעה שעת האכלה שלו.