פרק 40

232 14 4
                                    

"את באה?" סטפני שאלה אותי תוך כדי שהיא מושכת אותי לכיוון הבר המפוצץ, שלושה חיילים עומדים סביבנו ומוודאים שאף אחד לא מתקרב יותר מידי, סטפני הזמינה יותר מידי אלכוהול רק לשתינו אבל גמענו את הנוזל המשכר עד הטיפה האחרונה. היא משכה אותי שוב לכיוון הרחבה והתחילה לרקוד בחופשיות, היא נראית חופשיה כמו דרור. אני לעומת זאת לא ממש, השמלה הצמודה, האנשים שמסתכלים עלינו כאילו נחתנו מהירח הכל היה יותר מידי. 

לעומת סטפני ששנאה את ה"זנבות" שמשתרכים אחרינו, אני דווקא הודיתי להם שהרחיקו ממני אנשים לא רצויים, הם עמדו סביבנו והעיפו כל אחד שרצה לומר משהו. התחלתי להשתחרר מעט ולרקוד שאני יודעת שאני בטוחה. אבל כנראה שסטפני פחות אהבה את הסידור הזה, "די! אני לא יכולה יותר!" צעקה כדי להתגבר על המוזיקה, הסתובבה ל"זנבות" 

"לכו תעמדו בצד, אם יקרה משהו תחזרו, אני לא מסוגלת לרקוד ככה!" צעקה עליהם, הם נראו מבולבלים ולא יודעים מה לעשות, כנראה שפחדו משני האחים במידה שווה, "לכו!" המשיכה לצעוק והם נענו לבקשתה והלכו לעמוד כמה מטרים רחוק יותר תוך כדי שהם ממשיכים להסתכל ולבדוק שהכל בסדר, "וואי סופסוף מרחב אישי" קראה וצחקקתי צחוק לחוץ, היא שמה לב שאני לחוצה כי היא תפסה את ידי וסחררה אותי סביב עצמי בקצב המוזיקה, "קדימה אלי, תראי לי מה את יודעת לעשות!" צעקה, היא חייכה אלי ונראה שהיא משחוררת ניסיתי להשתלב ולעשות כמוה ולחייך אבל פתאום נלחצתי שהרגשתי את האנשים מתקרבים אלי יותר ממקודם אבל רק לרגע כי אז הם התרחקו.

לפתע הרגשתי יד גדולה, לא של סטפני נוגעת במותני, קפאתי מיד וחיפשתי את המקור למגע, ועיניי נפלו על עיניים כהות ומלאות תשוקה, נרגעתי מיד שהמגע פתאום נהיה מוכר ונעים, נצמדתי אליו בחיוך גדול "את סקסית כל כך שאת מחייכת" ניסה להתגבר על המוזיקה החזקה ואמר לאוזני, "מה אתה עושה כאן?" שאלתי מתעלמת מדבריו אך הבטן התחתונה שלי מזכירה לי טוב טוב כמה הוא משפיע עלי במילים ובמגע שלו.

"כשאמרתי שתצאו לא התכוונתי לבר" המשיך לדבר אלי תוך כדי שגופו נצמד אלי בזמן שאני רוקדת, עצמתי את עיניי וספגתי את המוזיקה וקולו לגופי, "העירו אותי לפני שעתיים לוק, אם אתה רוצה להאשים מישהו תנסה את הבחורה שם שמצרפתת את הבחור הזה" אמרתי והרגשתי את גופו מתקשח מאחוריי והצטמררתי מהנשיפה שהוא נשף על עורפי, 

אבל אז הוא נרגע וראיתי את החיילים מפרידים ביניהם, "תיתן לה להשתחרר קצת" הסתובבתי כדי להביט בפניו, עיניו נלכדו בשלי והוא רכן וקבר את פרצופו בצווארי, "אני לא יכול" מלמל לצווארי, השחלתי את אצבעותיי בשערו, "זה שאתה מתערב ועוצר אותה לא אומר שהיא לא תחפש דרך אחרת להתחמק, מניסיון" אמרתי והרגשתי אותו קופא לרגע לוידוי הקטן שלי, הוא פיזר נשיקות קטנות על הכתף ועצם הבריח שלי לפני שהרים את מבטו והסתכל עלי.

אהובהWhere stories live. Discover now