הסתובבתי ולא הספקתי להגיב לפני שלוקה ריסק את שפתיו על שלי, הוא תפס את עורפי והצמיד אותנו, ידיי עלו ונכרכו סביב צווארו, הוא הרים אותי ורגליי נכרכו סביב אגנו, הוא יצא מהחדר ארונות והצמיד אותי לקיר. לפתע הוא עצר, פקחתי את עיניי להסתכל עליו והוא הוציא מהכיס שלו את האודם ששמו לי לפני הריאיון, ההפתעה הייתה גלויה בפניי "רצית לראות איך אני אראה אחרי שתנשקי אותי עם האודם, לא?" אמר ונשכתי את שפתיי וחייכתי.
הוא הוריד אותי כדי שאוכל לשים את האודם במראה, כשהסתובבתי הוא עמד מאחוריי, הנחתי את ידי על החזה שלו והובלתי אותו למיטה, הוא נשכב עליה והתיישבתי בפישוק מעליו, ההתרגשות שלי גועשת בבטן שלי ואני מתפללת שזה יהיה כמו שאני מדמיינת. אני רוכנת ומתחילה לנשק את צוואר שלו, הלסת, לפעמים שוהה על שפתיו וממשיכה לכל פניו. אני מתמכרת לתחושה הזאת ואחרי שהאודם יורד אני שמה שוב וממשיכה.
אני רוצה עוד אז אני מתחילה לפתוח את החולצה המכופתרת שלו ככה שהחזה שלו נחשף בפניי, אני ממשיכה לטייל עם שפתיי בכל נקודת עור חשופה. באותו זמן שאני מסמנת את לוקה הוא נוגע ומטריף אותי.
אני מסתכלת על היצירה הגמורה שלי ומחייכת "זהו עכשיו כולם ידעו שאתה שלי" לא חשבתי על מה אני אומרת ולרגע אני חוששת שאולי הגזמתי אבל הוא רק הפך אותנו ככה שעכשיו אני שוכבת והוא מעליי. "אבל עכשיו אנחנו נמצאים בבעיה, איך אנשים ידעו שאת שלי?" אמר וזה גרם לפרפרים בבטן שלי להשתגע.
"יש לי רעיון" זאת הייתה האזהרה האחרונה שלי לפני שנשך ונישק את צווארי וגרם להיקי גדול שאי אפשר לפספס, לרגע פחדתי, כי זה עוד סוג של מכה או צלקת אבל ישר נרגעתי כי ההבדל בין המכה הזאת לאחרת שזאת באה מאהבה, מין תזכורת קטנה שאני אדע כל פעם שיש מישהו שאוהב אותי, לוקה עדיין לא אמר את זה במפורשות אבל אני מרגישה את זה.
"לוקה" לחשתי, הוא המהמם בתגובה "תיגע בי" ביקשתי על גבול התחננות. ככה כל הבגדים שלי נמצאו על הרצפה כמה שניות אחרי זה. "איפה את רוצה שאני אגע בך אהובה?" שאל וחירפן אותי יותר, לא הייתי מסוגלת לומר איפה אז פשוט לקחתי את ידו והנחתי אותו על איברי וחיוך עלה על שפתיו, הוא הכניס אלי שתי אצבעות ושיחק עם האזור הרגיש שלי עם אגודלו.
השנקתי והרגשתי את הכדור שוב בבטן שלי, "ככה?" שאל והנהנתי תוך כדי שאני מחניקה יבבה, הוא רכן אלי ונישק אותי בולע את כל הגניחות שלי, הוא מגביר מהירות ואני מרגישה שעוד כמה שניות אני הולכת להתפוצץ, אני נועצת את ציפורניי בכתפיו ומחכה לפיצוץ שפתאום הוא מוציא ממני את אצבעותיו לפני שהספקתי.
באתי להתלונן אבל הוא רק ענה, "יש לי לילה חופשי ככה שזה אומר שאת הולכת לגמור רק כשאני בתוכך היום" התרגשות וציפייה עלו מהבטן התחתונה שלי עד לחזה, "זה כנראה יכאב בהתחלה אבל זה יעבור מהר" הזהיר אותי כשהתפשט גם כן ורק אז שמתי לב לקעקוע חדש על הזרוע שלו, העברתי את אצבעותיי עליו, "זה הציור שלי" אמרתי, רואה את שתי החמניות שציירתי על לוקה לפני כמה זמן מקועקעות באופן מדויק על זרועו "עשיתי את זה באותו ערב" הסביר והרמתי את מבטי אליו "היית אומר לי הציור לא יצא משהו" הרגשתי רע שעכשיו הקעקוע שלו לא מושלם.
"הוא בדיוק כמו שאני רוצה אותו" אמר וחייכתי אליו, הוא התפשט לגמרי וזה פעם ראשונה שראיתי אותו ערום לגמרי, הוא עדיין הבן אדם הכי יפה שראיתי, איברו גדול ומאיים אבל לא דאגתי, הוא רכן ונשק לשפתיי והסיח את דעתי כשנכנס אלי לאט לאט ולא חשבתי על הכאב רק על המגע שלו. "את בסדר?" שאל ברכות, הנהנתי והוא לקח את זה כסימן להמשיך לזוז, עד שכולו היה בתוכי, אחרי שנתן לי עוד כמה שניות להתרגל הוא התחיל לזוז שוב והכתיב קצב שגדל לאט, הכאב היה נוראי אבל הוא דעך והכדור בבטן שלי הסיח את דעתי מספיק שרציתי רק שיעלם, "את מרגישה כל כך טוב" נאנח לשפתיי ונשק להם, רציתי לומר משהו דומה אבל לא הצלחתי לדבר, לא הצלחתי בקושי לחשוב.
כאילו לא שבעתי רציתי לחוש אותו עוד ידיי עוברות על גופו משרטטת בראשי אותו, תפסתי את כתפיו כי הרגשתי שאני הולכת לקרוס, הרגשתי שאני הולכת להתפוצץ ולוקה הוא הדבר שאני צריכה כדי לשרוד. הגניחות שלי התחזקו יותר יותר בכל דחיפה, עד שהכדור השתחרר וכל הגוף שלי התכווץ ונרפה, הרגשתי שכל השרירים שלי נעלמו כלא היו.
"ילדה טובה" לוקה לחש ומיד אחר כך הרגשתי שגמר בגניחה שקטה, הוא התכופף אלי וחיבק אותי עוד כמה דקות שפיזר נשיקות קטנות על צווארי, התנשפויות כבדות נשמעו משנינו, יחד עם חיוך גדול על פניי. "איך את מרגישה?" שאל כשיצא ממני ונשכב לצידי, "כואב אך מספק" עניתי, הוא נשק לשפתיי והעביר את ידיו על גופי להסיח את דעתי מהכאב וזה עבד.
YOU ARE READING
אהובה
Romansa"סליחה תחזור על זה" ביקשתי מאחד המארגנים "בעוד דקה הדלת תיפתח ואת תכנסי עם הורייך הם יגישו אותך לבעלך לעתיד ואז הם יחזרו למקומם" הסביר והנהנתי בחשש, אימי ואבי הגיעו "אל תהרסי את זה אליאנה" זה הדבר הראשון שאמר לי בשבועיים שלא התראינו, אנחנו בחתונה של...