קמפיין כפול

10

הדירה שלי תמיד הייתה המפלט האולטימטיבי מכל הטירוף של המשרד. כשקתרין הציעה שניפגש אצלי כדי להתארגן למסיבת ההאלווין של העבודה, לא יכולתי לסרב - לא באמת.
תכלס לא רציתי ללכת בכלל, אבל קתרין? היא תמיד ידעה איך לסחוף אותי.

הדירה שלי הייתה מלאה בקולות הצחוק המתגלגל שלה, היא הייתה נלהבת כרגיל לקראת המסיבה של הערב. "אליזבת', אני לא מאמינה שאת אפילו שוקלת לוותר על זה!" היא קראה בהתלהבות, כשהיא מפזרת את תוכן התיק שלה על המיטה שלי.

אני לא מוותרת," נאנחתי, לוגמת מהיין שלי. "פשוט... זה לא מרגש אותי כמו שזה מרגש אותך."

היא שלפה מהתיק שלה תחפושת שעלתה על כל דמיון - הרבה יותר מדי חשופה בשבילי. "את לא בורחת מזה, מתוקה," היא אמרה בנחרצות. "הפעם את חייבת ליהנות, וזה מתחיל בללבוש משהו סקסי."

נעצתי בה מבט ספקני, מגלגלת עיניים. "למה הכל חייב להיות 'סקסי' בחג הזה?"

קתרין קרצה לי, "כי זה הכיף! האלווין זה הלילה שלך להיות מישהי אחרת לגמרי. מישהי קצת יותר... חצופה."

"סקסית, חצופה, מה הלאה?" מלמלתי, מחזיקה את גרביון הרשת שהיא שלפה. "זה ממש לא הסגנון שלי."

"הסגנון שלך הוא בדיוק מה שהולך להשתנות הלילה," היא חייכה בעקיצה, לוחצת עליי באהבה אבל באגרסיביות מחושבת.

ידעתי שאין לי סיכוי נגדה, אז פשוט נאנחתי. "טוב, אז מה יש לך עוד להציע?"

היא הושיטה לי תחפושת פיראטית - עם מחוך צמוד, חצאית קצרצרה וגרביון רשת. "מושלם בשבילך," היא אמרה, מצחקקת.

"אני לא יודעת לגבי זה," אמרתי בחשש, בוחנת את המחוך שכבר נראה לי כמו תחפושת עינוי.

"אל תדאגי, אליזבת'," היא צחקה. "תסמכי עליי. את תראי מדהים."

בסופו של דבר, נכנעתי.
לבשתי את התחפושת, והתחושה הייתה מוזרה - זה לא היה הסגנון שלי בכלל.
אבל קתרין? היא הייתה בעננים.
כשיצאתי מהחדר, היא שרקה בקול רם.

"וואו, את נראית... וואו! אני לא מאמינה שאנחנו לא עושות את זה כל שנה!"

"זה מרגיש מוזר," אמרתי, מסתובבת מול המראה, מנסה לא להיראות מתוחה מדי. "אני פשוט לא מבינה למה הכל צריך להיות כל כך... כזה."

"זה כל הקטע!" קתרין משכה אותי בזרוע, "תשחררי קצת!"

משכתפי בכתפיי, "אני בדרך כלל משוחררת." אמרתי, מביטה בדמותי חסרת המותניים עם המחוך המוגזם הזה.
החזה שלי כמעט נשפך ממנו, החצאית עור הזאת בקושי כיסתה את כל הישבן שלי והדובדבן שבקצפת היה, הכובע המטופש שקתרין הניחה לי על הראש.

"את תודי לי אחר כך," היא אמרה, מתקרבת אליי, "הערב הזה הולך להיות מושלם."

נשמתי עמוק, מחייכת בעדינות. אולי היא צודקת. "טוב," אמרתי, "אז נלך על זה."