קמפיין כפול

13

הבוקר שאחרי מסיבת ההלוואין היה סיוט מתמשך.
הראש שלי פועם בקצב שלא השאיר לי רגע של מנוחה, והעיניים שלי בקושי הצליחו להסתכל על האור החזק של המשרד. ניסיתי להתגנב פנימה באיחור אופנתי, עם משקפי שמש גדולים שמסתירים את הסימנים האדומים מתחת לעיניים, בתקווה טיפשית שאצליח להימנע מכל יצור חי היום.

אבל כמובן, המזל לא איתי.

נכנסתי למעלית, מקווה שהיום ייגמר לפני שהוא בכלל מתחיל.
בדיוק כשהדלתות נסגרות, איאן החליט להיכנס.
שיט.
מכל האנשים בעולם, הייתי צריכה להיתקע דווקא איתו?

הוא הביט בי עם חיוך קטן בזווית הפה, כאילו יודע משהו שאני לא. "בוקר טוב," הוא אמר בקול רגוע מדי, מה שרק גרם לי להתכווץ עוד יותר.

"כן... בוקר," מלמלתי קצרות, מנסה לא לפגוש את עיניו ולהתמקד בנקודה אקראית על דלת המעלית. כל מה שרציתי זה שהדלתות ייפתחו, ורצוי מהר.

"את נראית מותשת," הוא ציין, כאילו לא ברור מאליו מה מצבי הנוכחי.

"אני בסדר," עניתי, בלי להתאמץ אפילו להסתיר את האי-נוחות בקולי. רק שזו הייתה מעלית שמזיזה דברים באיטיות מזעזעת. ניסיתי לשדר אדישות, אבל כל רגע שם הרגיש כמו נצח.

הוא רק עמד שם, שקט לכמה שניות, בוחן אותי במבט שהיה קשה לפענוח. "טוב, אם את אומרת."

סוף סוף, הדלתות נפתחו, ואני יצאתי כמעט בריצה מהמעלית.
פשוט לברוח כמה שיותר רחוק ממנו, להיכנס למשרד שלי ולהתנתק מכל זה.

הגעתי למשרד שלי, נזרקת לכיסא ומניחה את הראש על השולחן.
אולי עכשיו אצליח לנוח קצת ולשכוח מכל המבוכה הזו.
ניסיתי להתרכז במחשב, אבל הכל הסתובב בראש שלי מהר מדי. הייתי צריכה הפוגה.

ואז, בדיוק כשהתחלתי להרגיש שהנה, יש לי רגע אחד של שקט, דפיקה רכה נשמעה על הדלת.

הבטתי למעלה וראיתי אותו שוב, איאן, עם כוס תה בידו. באמת? תה?

הוא נעמד בכניסה עם מבט מתעניין מדי. "חשבתי שזה אולי יעזור עם ההנגאובר שלך," הוא אמר בחצי חיוך, כאילו הוא יודע משהו שאני לא.

"אני לא צריכה תה," עניתי בקצרה, מנסה לשלוח את הרמז הכי ברור שיש.
אבל הוא התקרב בכל זאת, הניח את הכוס על השולחן שלי והביט בי כאילו אנחנו חברים טובים עכשיו.

"אוקיי," הוא אמר, בנימה שלא נשמעה עוקצנית כמו בדרך כלל, אלא אולי אפילו דאגה קלה. "תראי, את לא נראית מי יודע מה הבוקר ו-"

"אני בסדר," קטעתי את דבריו בגסות קלה, מקווה שהפעם הוא יבין את המסר.

הוא הנהן, מבטו קצת יותר רציני הפעם. "טוב, תרגישי טוב ליזי," אמר והסתובב לצאת מהחדר.