קמפיין כפול

21

השעה שש בערב, ואני עומדת בכניסה לאולם הגדול של נקסה, יחד עם איאן ואנטוניו.
אני מרגישה את ההתרגשות מכה בי כמו גל חזק.
זה הרגע הכי חשוב - הרגע שלפני הכנס הטכנולוגי הגדול, שבו אנחנו עומדים להשיק את הקמפיין המיוחד שלנו. הקמפיין הזה צריך להיות לא פחות ממדהים, כזה שיתפוס את תשומת הלב של כולם וישאיר את כל החברות האחרות מאחור.

אבל הערב, הפגישה היא קטנה. זה רק אנחנו ועובדי נקסה. אני ואיאן כאן כדי להציג בפניהם איך הם אמורים להעביר את הקמפיין מחר, איך לגרום לטכנולוגיה החדשה הזו להישמע כמו הדבר הגדול הבא.

אנחנו נכנסים לאולם, ואני עוצרת לרגע, לוקחת נשימה עמוקה. החלל גדול, מרשים, מלא באורות ממוקדים שמאירים את הבמה הענקית שבקצה. על הקירות משתרעות מסכי לד עצומים שמקרינים את לוגו החברה, ונברשות גדולות תלויות מהתקרה הגבוהה, שופכות אור רך ועדין על הקהל.
השטיחים האפורים והמראה הנקי והמודרני של האולם יוצרים אווירה רצינית אך יוקרתית, מהסוג שמשדר הצלחה וביטחון.

כולם מסביבנו לבושים יפה. החליפות של גברים מהודקות, הנשים בשמלות ערב אלגנטיות או בחליפות מוקפדות.
אני בחרתי את החצאית המשובצת שלי, קצרת בדיוק במידה הנכונה – מכבדת אבל שוברת את השגרה. יחד עם המכופתרת הלבנה ממשי, אני מרגישה מקצועית, נשית ובטוחה.

אנטוניו, הבוס שלנו, עוצר לרגע ומעיף מבט באולם המלא באנשים. אני רואה את החיוך הזעיר בזווית פיו – הוא מרוצה. "זה הרגע שלנו," הוא לוחש לי ולפני שהוא מתקדם לבמה, מביט עלינו. "תעשו את זה נכון."

אני ואיאן מתקדמים יחד בעקבותיו, נשארים מעט מאחור. אני מרגישה את הנוכחות של איאן לצידי, את ניחוח הבושם הגברי והמוכר שלו, וזה גורם לי להרגיש יותר ממוקדת, אפילו ברגעי הלחץ האלו.
הוא לובש חליפה כהה, והעניבה שלו קשורה בדיוק כמו שצריך, ואני לא יכולה שלא להרגיש מין תחושת גאווה שהוא עומד כאן לצידי.

מנכ"ל נקסה עולה לבמה, מחויך, ונעמד מול המיקרופון. הקהל שלפניו – כ-50 אנשים – יושב בצורה מסודרת מול הבמה, כולם לבושים במיטב החליפות והאיפור.
הוא פותח בדברי ברכה רשמיים, מציין את החשיבות של הכנס מחר ואת הציפיות הגדולות מהטכנולוגיה החדשה שלהם.
אני מרגישה איך ההתרגשות מתגברת כשאני רואה את העיניים של כולם נעוצות בו וברקע המצגת שהכנו במשך חודשים מוצגת על מסכי הלד העצומים שמאחורינו.

"אני רוצה להציג בפניכם את האנשים מאחורי הקמפיין הזה," הוא אומר לבסוף, מחייך לעברנו. "אנחנו עובדים עם חברת קריאטיבה, ואיתנו על הבמה אליזבת ואיאן, שיציגו בפניכם את מה שמחכה לנו מחר."

מחיאות הכפיים עולות באולם, מנומסות, מדויקות, ואני לוקחת נשימה עמוקה, מתכוננת להתחיל.

אני עולה צעד קדימה, עומדת מול הקהל כשכל האורות מופנים אליי.
המצגת מתחילה לרוץ מאחוריי ואני מתרכזת רק במילים שלי – משפטים שחזרתי עליהם עשרות פעמים, שהכנתי לפרטי פרטים.
המילים זורמות החוצה באופן חלק, ללא טעויות ואני רואה איך הקהל מתרכז, מקשיב לכל מילה שאני אומרת.
אני מסבירה להם את החזון, את הרעיונות שעמדו מאחורי הקמפיין ואת הדרך שבה אנחנו הולכים להפתיע את כל השוק מחר.