קמפיין כפול

25

הכנס כבר כמעט התרוקן מאורחים.
אני מסיימת לארגן את הדברים, קולטת את עיניו של אנטוניו במבט של הערכה, מבטא מילות פרידה קצרות וברכה שהכל עבר חלק ומרשים. זה סוג של אישור שהכל הלך לפי התוכנית, ובזה אני מרגישה שקטה יותר.
אני מסתובבת, מתכוונת לצאת, כשלפתע פני מופיעה עם חיוך רחב מדי, קצת יותר מדי מזמין.

"מה דעתכם לבוא איתנו לארוחה הערב?" היא שואלת. "אנחנו מזמינים. מגיע לכם לחגוג."

אני וקתרין מחליפות מבטים – היא מושכת בכתפיים, מעמידה פנים שזה ממש לא משנה לה.

"אני לא יודעת," אני אומרת ונושכת את השפה התחתונה, מחפשת משהו שיחלץ אותי.

אני פותחת את הפה להגיד עוד משהו, אבל חשה במשהו חם על המרפק שלי – ידו של איאן נחה שם, והוא פשוט עובר אותי ונעמד מול פני.

"נבוא," הוא אומר בקול רגוע, בלי שמץ של התלבטות.
הוא אפילו לא טורח להסתכל עליי.

"מעולה," פני אומרת בהתלהבות קלה. "אז אני מזמינה מונית שתאסוף אתכם ונתראה שם."

איאן פונה אל קתרין במבט ישיר, כאילו אני לא שם. "אני פה עם רכב. רוצות להצטרף לטרמפ?"

אני רואה את קתרין מתחילה לפצות פה וישר עוצרת אותה, "ניקח את המונית. תודה על ההצעה."

הוא רק מושך בכתפיו ופונה משם.
רגע שלם עובר לפני שאני מספיקה לנשום מחדש.

_____

השעה תשע וחצי, ואני וקתרין נכנסות למסעדת 'בלו-פיק'.
כל דבר במקום הזה נראה כמו איזה חלום של עשירים – תאורה רכה, עיצוב יוקרתי, מרפסת עם נוף שנפרס על פני העיר כולה.
למרבה המזל, השמלה האדומה שלי מתאימה לאווירה.
אני וקתרין מחליפות חיוך קטן ומתקרבות לחדר הפרטי שהוזמן לנו.

אני קולטת את איאן כבר יושב שם, מוקף בנציגי נקסה, משוחח בחיוך קליל עם פני כאילו אין לו דאגה בעולם.
הוא מחזיק כוס יין אדום בידו, נראה נינוח לחלוטין ואני תוהה איך הוא מצליח להיראות כל כך בטוח בעצמו בכל סיטואציה.

אני מתיישבת בשולחן העגול הגדול, שמלא בכמה נציגים שלא ראיתי בכנס, מנסה להקרין קור רוח ולהצטרף לשיחה. המנכ"ל של נקסה מתיישב לידנו ומחייך אליי ואל איאן.

"הוראות מדויקות, תכנון ללא רבב – אין ספק שעשיתם עבודה נהדרת," המנכ״ל אומר ואני מהנהנת קלות בחיוך מנומס.

אני מרגישה את מבטו של איאן בוחן אותי, כמו תמיד, כשהוא מביט בי ככה מהצד – בעיניים מצומצמות עם מבט שמערער כל מגננה שלי – יותר ממה שאני מוכנה להודות.

מנות מתחילות לזרום לשולחן, יחד עם בקבוקי שמפניה ויין. קתרין מתמוגגת מכל רגע, מחליפה צחוקים עם אחד הנציגים כאילו היא בשיא הנאה, ואני תוהה איך היא מצליחה להרגיש כזו נינוחות.