That's What Makes a Good Story

פרק 16: "נשיקת חצות"

החנתי את הרכב ונכנסנו למסעדה. במהירות הגיע מלצר והביא תפריטים ואני ולורן לא הצלחנו להוריד את עינינו מהמראה של המסעדה. על כל שולחן היה אגרטל שקוף עם ורוד לבן יפייפה, נר שבער ומלח, פלפל ומפיות בצד השולחן.
"יפייפה פה" לורן אמרה.
"לגמרי" אמרתי.

סיימנו לבהות במסעדה והתחלנו להסתכל בתפריט ונזכרתי במילים של אמא שלי.
"אם תגיע למסעדה הזו, לא משנה מה תזמין למנה עיקרית, לקינוח תזמין את הסופלה שוקולד שלהם ואת תה לימון לואיזה שלהם" המילים שלה התנגנו לי בראש.
"מה דעתך על רביולי ולקינוח סופלה שוקולד עם תה לימון לואיזה?" שאלתי.
"מסכימה" היא אמרה בחיוך.
"מה תרצי לשתות לפני התה?" שאלתי.
"קולה" היא אמרה וציחקקה. טוב נו זה היה ברור.

המלצר ניגש, לקח מאיתנו את ההזמנה ואיתו את התפריטים.
"ניקו... אתה איתי כי אתה אוהב אותי, ולא כי התערבת על זה שאתה משכיב אותי, נכון...?" היא שאלה ושמעתי את הקול שלה רועד כשהיא אמרה נכון.
"בייב. את הראשונה שפאקינג סיפרתי לה מה אני מרגיש. את יכולה להבין מה זה אומר, נכון?" שאלתי והיא הנהנה.

אני ולורן דיברנו עד שהמלצר הגיע והגיש לנו את הרביולי עם הקולה.
"בתאבון מהממת שלי" אמרתי.
"בתאבון נסיך שלי" היא אמרה והתחלנו לאכול.

הרביולי היה טעים בטירוף. מעניין אותי האם לורן נהנת איתי.
"אתה יודע שחשבתי אולי ללמוד בג'וליארד?" היא שאלה לפתע והתחלתי להחנק.
"את רוקדת או מנגנת?!" שאלתי בפליאה מנסה להרגע מהחניקה.
" רקדתי בלט..." היא אמרה בעצב.
"ולמה עכשיו לא?" שאלתי.
"עברתי דירה ואין לי איפה לרקוד" היא אמרה.
"יש לך את הנעלי אצבע או איך שזה לא נקרא?" שאלתי.
"נעלי פואנטים" היא אמרה וגילגלתי עיניים.

"אני לא אמור להבין בזה" אמרתי בחיוך ושמתי את ידי על ידה.
"אם תרצי, אני יכול לבדוק לך איפה את יכולה להתאמן ולרקוד, לבדוק לך לגבי הרשמה לג'וליארד..." אמרתי.
"אני רוצה לחפש בעצמי" היא אמרה.
"סליחה על ההפרעה. הקינוח שלכם" המלצר הגיע לפתע. כנראה שהוא שם לב שסיימנו לאכול.
"תודה" אמרתי.

"את תתקבלי לג'וליארד. אני בטוח בזה" אמרתי.
"לאן אתה חשבת להתקבל?" היא שאלה ולגמה מהתה.
"הארוורד" אמרתי ולקחתי ביס מהסופלה.
"קרוב לבית יחסית.." היא אמרה.
"הוא אחד הקולג'ים הכי טובים בארה"ב. זה שהוא בעיר שלנו זה בונוס נוסף" אמרתי בשקט.

סיימנו לאכול, שילמתי והלכנו לרכב.

22:41

"טוב בואי. נוסעים עכשיו למועדון" לקחתי את ידה של לורן ומשכתי אותה לרכב.
"מה נעשה שם?" היא שאלה.
"תגלי כשנגיע" אמרתי. התיישבנו ברכב, חגרנו ויצאתי ברברס מהחניה.

יצאנו מהשכונה שבא היתה המסעדה והמלון והתחלתי לנסוע בכבשים של ניו יורק לשכונה קצת יותר פשוטה ופחות מפוארת.
החנתי את הרכב. ויצאתי מהרכב.
"מה השעה?" לורן שאלה.
"23:10" אמרתי לאחר שהסתכלתי בשעון.
"עוד 50 דקות" היא אמרה.
"את רוצה נכנס ונחגוג עם מי שבפנים או שנחכה?" שאלתי.
"בוא נשאר בחוץ. אתה יודע שאני אוהבת את השלג הזה" היא אמרה בשקט. התיישבתי על ספסל והיא עלי.