"אני לא מאמינה שזרמת איתם!" קאיה נזפה בי והמשכתי לצחוק.
"שמחה שמצחיק לך" היא אמרה ובפרצוף כועס ובכל זאת, הוא יצא כל כך מצחיק עם הקצפת.
היא ניגשה לכיור במטבח ושטפה את פניה מהקפצת והתיישבה לידי.
"חכי חכי לנקמה" היא אמרה ושילבה את ידיה.
"לפחות התעוררת" אמרתי בחיוך והיא גילגלה עיניים וחייכה.
"טוב אהובות, הכנו ארוחת בוקר. אז מה בתפריט קאי" ניקולס אמר ברשמיות כאילו הגענו למסעדה יוקרתית.
"פנקייקים מלאים באהבה של קצפת. סלט פירות על קצפת. קפה עם אהבה וקצפת" הוא אמר ברשמיות ואני וקאיה ציחקקנו שהכל עם קצפת.
"ולקינוח?" ניקולס שאל והרמתי גבה.
"סופלה שוקולד" קאי אמר.
"עם קצפת" ניקולס וקאי אמרו ביחד וצחקנו ארבעתנו.
"מקווה שלא שרפתם את המטבח" אמרתי.
"נראה לך? הזמנו את האוכל" קאי אמר וניקולס שלח לו קריצה.
"ניקולס אני יודעת איך אתה מבשל ולפי הריח אתה בישלת" אמרתי בשילוב ידיים.
"נו אבל למה להרוס את ההפתעה! רצינו שקאיה תחשוב שקאי יודע לבשל.." ניקולס אמר וקאיה דפקה את ידה במצחה ביאוש.
"אתה אידיוט" קאיה אמרה וציחקקתי.
"תודי אבל שאני אידיוט מושלם" הוא אמר והיא חייכה ומשכה אותו אליה לנשיקה.
"קיצור, קאי בוא נתחיל להביא הכל" ניקולס אמר ומשך אותו.
"זכור את זה" קאיה אמרה לניקולס בכעס שהוא ניתק אותם מהנשיקה.
הם הביאו 4 צלחות מפוצצות בפנקייקים, שו על השולחן כמה בקבוקים בתור תוספות לפנקייקים כמו מייפל, סירופ שוקולד וקצפת, הם הביא 4 כוסות גבוהות שקופות עם משקה בטעם קפה עם קצפת וסלט פירות.
"תתפרעו" קאי אמר.
"מה אתה בהמה? תאכלו תהנו ואתה תתפרע" ניקולס אמר ונתן מכה על הגב של קאי.
"סיס מה את אומרת? יש לנו שני אידיוטים?" קאיה שאלה.
"סיס אני חושבת שיש לנו שני אידיוטים מושלמים" אמרתי בחיוך.
"אחרי הארוחה ניסע ביחד למרפאה להבדק" ניקולס לחש לי והתיישב לידי. הוא שם את ידו על הירך שלי וחייך.
"סיס זכית. מה הוא עוד יודע להכין?" קאיה שאלה.
"מה שבא לך" ניקולס אמר.
"קאי תיקח דוגמא!" קאיה אמרה ודחפה את קאי.
"טוב מה הפכתן אותו לאל יווני! אני לא פחות טוב ממנו!" קאי ניסה להתעלות על ניקולס.
"העיקר שלהוציא כדור אתה יודע" אמרתי בחיוך והוא גילגל את עיניו.
***
סיימנו לאכול וקאי וקאיה הלכו ואני וניקולס שטפנו את הכלים.
"את יודעת כמה שאני אוהב אותך?" ניקולס שאל וחיבק אותי מאחורה.
"אתה יודע כמה הדאגת אותי אידיוט?" שאלתי והמשכתי לשטוף את הסכו"ם שנשאר בכיור.
"את יודעת כמה את חשובה לי?" הוא שאל.
"חשובה לך כמו הפצע שלך?" שאלתי.
"את חשובה לי פי אינסוף יותר" הוא אמר ונישק לי את הכתף.
"אני נוהגת" אמרתי וניגבתי את ידיי.
"בסדר" הוא אמר וגלגל את עיניו.
עלינו למעלה ותמכתי בו במדרגות, התלבשנו וירדנו למטה.
"לא מאמין שאת עכשיו נוהגת ולא אני" הוא אמר ופלט אנחת יאוש. הוא התיישב במושב שליד הנהג ואני במושג הנהג.
"תחגור" אמרתי וחגרתי יחד איתו.
YOU ARE READING
That's What Makes a Good Story
عاطفيةאנשים בטח חושבים שזה סיפור על איזה חיים מושלמים יש לי, עם האהבה שלי... אבל הם טועים. זה סיפור על איך בעצם החיים שלי התרסקו לתהום הכי עמוק שלא ניתן לצאת ממנו ורק נפלתי עמוק יותר ויותר. זה סיפור על איך בעצם מחיים די שמחים שהיו לי, הפכתי לגוף בלי נשמה...
