עברו כבר 3 וחצי שנים. 3 וחצי שנים שחזרתי הביתה רק בחופשות ובחופש האחרון שלי נולד לי אח קטן שאבי ואייבי החליטו לקרוא לו דיוויד. יש לי כבר אח קטן בן כחודשיים.
אני וג'ון נפרדנו כי לא התאמנו. עד עכשיו אני נחשבת למצטיינת הקורסים של הבלט. טוב, בגלל שהדחקתי את ניקולס שקעתי עמוק בתוך הלימודים והעבודה. מי היה מאמין שיצא משהו טוב מהאידיוט הזה.
"אבא, אני מתה לראות אתכם ואת דיוויד... אבל יש לנו המון חזרות למופע סיום בעוד חצי שנה. זו הפקה ענקית וזה ממש קשה" אמרתי.
"הכל מובן. פשוט רציתי שתראי את הקטנטן שגדל" הוא אמר.
"אני מבינה אותך.. טוב אני חייבת לחזור ללמוד" אמרתי.
"ביי מתוקה. תתקשרי כשתוכלי" הוא אמר והשיחה התנתקה.
"למה את לא באמת רוצה לחזור לבית?" זואי עמדה במשקוף ושאלה.
"לא רוצה לקטוע את השגרה שלי. טוב לי איתה" אמרתי באדישות.
"לורן מעולם לא שאלתי אותך מי זה האקס שלך ומעולם לא התעניינתי יותר מדי למה נפרדתם, למה אתם לא בקשר אבל זה כל כך ברור שבגללו את כבר שלוש וחצי שנים הופכת לגוש קרח! ספרי לי פעם אחת ולתמיד מה קרה איתו! הנעליים שהוא נתן לך עדיין שוכבות בארון! את מבינה שיש פה משהו מסריח?" היא התעצבנה עלי.
"באמא שלך זואי, יש לי מבחן מחר" אמרתי.
"את מצטיינת בכל הפאקינג 3 שנים האלה. חצי שעה של סיפור לא תהרוג ולא תכשיל אותך" היא אמרה ונאנחתי בעצבים.
"אני הולכת להכין קפה" אמרתי.
"תכיני לי תה" היא ביקשה.
הכנתי לשתינו והנחתי על השולחן עם תחתיות שאבי הכין משעם.
"שפכי. הכל. אנחנו כבר בנות 21 כמעט 22, זה נראה לך הגיוני שתשקרי לי?" היא שאלה. נאנחתי והתחלתי לספר....
"בסוף השנה השניה של התיכון אבי החליט לעבור דירה. הוא היה אלכוהוליסט וגיליתי שאנחנו עוברים דירה. עברנו, היה בסדר, התחלתי את השנה השלישית בתיכון חדש, זר..." התחלתי לספר והיא היתה שקוע.
***
"עברתי עם האקס שלי יותר מדי. הוא היה הנשיקה הראשונה שלי, הסקס הראשון שלי, הוא הציל אותי מאונס, בגללו חטפו אותי, בגללו עברתי התעללות בחטיפה, בגללו התאשפזתי, הוא הכאיב לי... כל זה עדיין רץ אצלי בראש ואני פשוט... לא מסוגלת לחשוב שהתאהבתי בבן אדם הכי מסוכן שיש. בבן אדם שהחיים שלי יכלו להסתיים" סיימתי לספר.
"הרגע גיליתי המון" זואי אמרה בשוק.
"אני יודעת" אמרתי בצער.
"אני פאקינג לא יודעת עליך כלום במשך 3.5 שנים!" היא אמרה וגיכחתי מעט.
"יש לך אח קטן וחדש שצריך אחות... את לא יכולה לעצור את כל החיים שלך ולרסק אותם בשביל כושר, לימודים ועבודה. אני יודעת כמה זה חשוב לרקדניות כמונו לקבל את הדיפלומה בג'וליארד בשביל להתקבל ללהקות בלט מפורסמות וכולי. אבל חיי משפחה, קודמים לכל" היא אמרה.
"בחופשה האחרונה הסתגרתי בחדר ובכיתי כל היום שאין לי מה לעשות" אמרתי.
"יש לך עכשיו יחסית המון כסף. מספיק כסף כדי להתחיל לעצמך אחרי הקולג' חיים חדשים איפה שתרצי, לטוס לאן שתרצי... הכל!" היא אמרה.
YOU ARE READING
That's What Makes a Good Story
Romanceאנשים בטח חושבים שזה סיפור על איזה חיים מושלמים יש לי, עם האהבה שלי... אבל הם טועים. זה סיפור על איך בעצם החיים שלי התרסקו לתהום הכי עמוק שלא ניתן לצאת ממנו ורק נפלתי עמוק יותר ויותר. זה סיפור על איך בעצם מחיים די שמחים שהיו לי, הפכתי לגוף בלי נשמה...
