"לא יודעת מה איתך, אבל אני הכרתי ניקולס אחר. ניקולס ששולט באיום ופחד, ניקולס שברגע שעולה רגש אחד הוא יעלם ויתחלף באדישות" אמרתי.
"אדישות זו לא שנאה" קאיה אמרה.
"מה?" שאלתי מבולבלת ממה שהיא אמרה.
"כשאתה אדיש לא אכפת לך מכלום. אבל כשאתה שונא עדיין אכפת לך מאותו בן אדם. את עדיין תרצה לדעת מה הוא עושה, תחשוב עליו גם אם זה לרעה" היא אמרה.
"מעדיפה שלא יהיה לו אכפת מאשר שישנא אותי" אמרתי ושילבתי את ידיי.
"אולי הוא שונא אותך. אבל לא יותר ממה שהוא אוהב אותך" היא אמרה.
"אולי יהיה לי מזל והוא יסלח לי" אמרתי בשקט.
"אם הוא יסלח לי ויבקש סליחה זה יהיה השיא" קאי אמר וצחק במבוכה.
"אחרי המכות שהוא דפק לך..." קאיה אמרה ונישקה את פניו.
"תגידו... עשיתם את זה?" שאלתי במבוכה.
הם הסתכלו רגע אחד על השניה.
"כן" הם ענו בחיוך.
"וזה היה.. כיף?" שאלתי בביישנות.
"סיס מה יש?" קאיה שאלה.
"רציתי לעשות את זה עם ניקולס והוא אמר שלא צריך למהר ועכשיו אחרי מה שעברתי אני בעצם חושבת... איך זה יכול להיות כל כך כיף כשכל כך הרבה אנשים השתמשו בזה לרעה נגדי?" שאלתי וראיתי מולי את כל הפעמים שניסו לגעת בי.
"להסביר לך איך? ברגע שהבן אדם שאת אוהבת, אוהב אותך בחזרה ועושה איתך את זה מרגש ולא מתוך סיפוק את תדעי שקרה פה משהו נכון" קאיה אמרה והרימה את סנטרי.
"אני לא יודעת מה זה לאהוב" אמרתי ונאנחתי.
"את יודעת ועוד איך, אני רואה איך את דואגת לו, איך את משתגעת מהמחשבה שהוא אולי ישנא אותך... אני רואה כמה כואב לך להיות בלעדיו, כמה כואב לך לשקר לו.." היא אמרה.
"אהבה זה חרא דבר" אמרתי כמו ילדה בת 10.
"נכון. זה חרא של דבר. אבל גם בתוך חרא את לפעמים יכולה למצוא טבעת זהב" היא אמרה.
קאי וקאיה חיבקו אותי.
"אני מקווה שניקולס יתן לי להסביר" אמרתי.
"אמרת משהו על ניקולס?" קאי שאל וראיתי שהוא מסתכל בחלון. בגדיו היו שחורים וראיתי אותו איכשהו כמה מטרים מהבית שלנו.
"לרוץ אליו?" שאלתי.
"אם הוא מטייל בשעה כזאת לבד בבגדים שחורים הוא כנראה אחרי המשימה" קאי אמר.
יצאתי בחולצה קצרה עם ג'ינס וגרביים ורצתי לכיוון של ניקולס וקפצתי עליו.
"מה?" הוא שאל מבולבל והחזיק אותי.
"זה נגמר, לא?" הוא שאל מבולבל מזה שאני מחבקת אותו עכשיו.
"איפה היית?" שאלתי.
"אני לא במצב טוב לורן..." הוא אמר בשקט וראיתי שהוא צולע.
"מה קרה?" שאלתי בדאגה.
"אני חייב.." הוא אמר והתרסק על הרצפה.
"קאי!!!" צעקתי הכי חזק שיכולתי וכעבור דקה קאיה וקאי יצאו אלינו.
"הוא צלע והתרסק!" אמרתי בבכי.
"זוזי" קאי אמר וקאיה הזיזה אותי הצידה. הוא הרים את ניקולס והלכנו לבית שלי.
עלינו לחדרי וקאי השכיב את ניקולס על הרצפה. הורדתי את גרבי והחלפתי אותן בחדשות על מנת לא להתקרר.
"שיט..." קאי אמר.
"מה קרה?!" שאלתי בדאגה.
"תראי" הוא אמר וראיתי חור במכנס השחור והיה ניתן לראות שהמכנס מוכתם בדם למרות שהוא שחור.
"ירו בו?" שאלתי ברעד.
YOU ARE READING
That's What Makes a Good Story
Romanceאנשים בטח חושבים שזה סיפור על איזה חיים מושלמים יש לי, עם האהבה שלי... אבל הם טועים. זה סיפור על איך בעצם החיים שלי התרסקו לתהום הכי עמוק שלא ניתן לצאת ממנו ורק נפלתי עמוק יותר ויותר. זה סיפור על איך בעצם מחיים די שמחים שהיו לי, הפכתי לגוף בלי נשמה...
